אהוד מנור, אבידה עצומה לתרבות הישראלית ! האהבה הפשוטה והעצמתית שלו לאשתו ,לילדיו ואהבת האדם והארץ שבאה ממקום עמוק ושורשי בנשמתו , אהבת המילה, השיר, הזמר על כל צורותיו וגווניו הם מקור כח והשראה אינסופיים לפחות עבורי .
אהוד מנור חסר לי מאוד כי כל שיריו יפים וכמו נעומי שמר ז"ל ששניהם נפטרו לצערי כי רציתי להיתכתב איתם וגם עם עוזי חיטמן ז"ל שגם הוא נפטר לצערי וגדלתי על השירים היפים שהם כתבו וביצעו אותם בעצמם וגם שהם כתבו לאחרים יפה ומתגעגעת אליהם מאוד כי אני אוהבת אותם ואת שיריהם
אהוד כבר לא כותב שירים לא כי לא רוצה הוא לא כי לא השיג הוא עט דף כדי לכתוב שוב לא כי לא למד הייטב את הדפוס על המקלדת הוא לא כותב כי הוא חשב הארץ כבר נרדמת הוא כתב על בנימינה על הבית, המסילה על אביב ואדמה על ילדות אחת, שניה הוא כתב לאלנית למתי וירדנה לעפרה יזהר ושרית דפנה ושושנה הוא כתב שירי שלום עצב ושמחה ותמיד חלם שהשנה תהיה יותר טובה הוא כתב לפסטיבל לקדם, אירוויזיון ואפילו גם זכה אבניבי מקום ראשון הוא כתב על חרש נמש נחל תנינים הוא כתב למבוגרים ולילדים קטנים הוא כתב על יום ראשון שני שלישי שבת הוא כתב על אהבות על בן וגם על בת הוא כתב כשהוא צוחק עייף וגם דומע הוא כתב שהלוואי ועוד האל שומע הוא כתב מחק ושוב כתב השמיע לנורית הוא קרן מאושר כש..ביצעה זו אילנית הוא כתב לשוקולד מנטה ומסטיק הוא כתב פרסם שמר במגירה וגם בתיק הוא תרגם גם מחזמר לא אחד לא שניים ועכשיו... אולי ממשיך לכתוב הוא בשמיים
יוצר אדיר, יחיד בדורו, אין מילים לתאר אותו ועם כל זאת , עניו, צנוע , אוהב אדם .
לקראת הדרכת סיור בעיקבות אהוד בבנימינה תודה לך יואב על סרט נפלא על איש מדהים גאה להיות פרדס חנאי שכן של אהוד נוח בשלום איש ענק
תוכנית מצוינת. אני אוהב כל השירים של אהוד מנור ז''ל
אהוד מנור, אבידה עצומה לתרבות הישראלית ! האהבה הפשוטה והעצמתית שלו לאשתו ,לילדיו ואהבת האדם והארץ שבאה ממקום עמוק ושורשי בנשמתו , אהבת המילה, השיר, הזמר על כל צורותיו וגווניו הם מקור כח והשראה אינסופיים לפחות עבורי .
אהוד הוא התרבות הישראלית במיטבה, אהוד הוא ארץ ישראל.
אהוד מנור חסר לי מאוד כי כל שיריו יפים וכמו נעומי שמר ז"ל ששניהם נפטרו לצערי כי רציתי להיתכתב איתם וגם עם עוזי חיטמן ז"ל שגם הוא נפטר לצערי וגדלתי על השירים היפים שהם כתבו וביצעו אותם בעצמם וגם שהם כתבו לאחרים יפה ומתגעגעת אליהם מאוד כי אני אוהבת אותם ואת שיריהם
גם אני
העמוד שיצר את השדרה של מדינת ישראל
מנור האהוד
דיבר עם כל אחד
בגובה העיניים
ובליבו עצב מלוא חופניים
פניו מחייכים ודבריו מאירים.
זכינו להנות מפירות יצירותיו בפזמונים ברדיו ובטלויזיה.
חסרונו כואב. יהי זכרו ברוך.
קורע לב.
אהוד כבר לא כותב שירים
לא כי לא רוצה הוא
לא כי לא השיג הוא עט
דף כדי לכתוב שוב
לא כי לא למד הייטב את הדפוס על המקלדת
הוא לא כותב כי הוא חשב
הארץ כבר נרדמת
הוא כתב על בנימינה
על הבית, המסילה
על אביב ואדמה
על ילדות אחת, שניה
הוא כתב לאלנית
למתי וירדנה
לעפרה יזהר ושרית
דפנה ושושנה
הוא כתב שירי שלום
עצב ושמחה
ותמיד חלם שהשנה
תהיה יותר טובה
הוא כתב לפסטיבל לקדם, אירוויזיון
ואפילו גם זכה
אבניבי מקום ראשון
הוא כתב על חרש נמש
נחל תנינים
הוא כתב למבוגרים
ולילדים קטנים
הוא כתב על יום ראשון שני שלישי שבת
הוא כתב על אהבות על בן וגם על בת
הוא כתב כשהוא צוחק עייף וגם דומע
הוא כתב שהלוואי
ועוד האל שומע
הוא כתב מחק ושוב כתב
השמיע לנורית
הוא קרן מאושר כש..ביצעה זו אילנית
הוא כתב לשוקולד מנטה ומסטיק
הוא כתב פרסם שמר במגירה וגם בתיק
הוא תרגם גם מחזמר לא אחד לא שניים
ועכשיו... אולי ממשיך לכתוב הוא בשמיים