הלב שלי כבר מאובן... כל כך קשה לספוג, כל פעם, כמו עוד נעיצת חרב. עוד אנשים שכל כך נפגעו... איך האשה הזאת נראית ונשמעת פשוט מאד אשה מקסימה!!! כואב ועצוב לי, אני עוד זוכרת האוטובוס ההוא...הילדה שהחייל הציל... בגופו, בחייו... 😢 מצער אותי שאין לי מילים לניחומים.
איזו אישה, כמה נמצא על כתפיה והיא נושאת בעול כמו עם ישראל. חברה של מירי בפייסבוק שנים ולומדת ממנה על חייה המרגשים ועל ההיסטוריה. צר ועצוב שהנכדה חוותה אסון כבד, עם ישראל איבד גיבור. 🤴🏻🇮🇱 הי"ד 🕯תנחומים לה ולהורים.
פנייה ישירה לנמען הכלל הגדול בתורת ישראל מנוסח כפנייה ישירה לנמען: "ואהבת לרעך כמוך". לא "ואהבתם" ברבים, אלא בלשון יחיד, משום שכל ישראלי צריך לקחת על עצמו להיות דוגמה חיה עבור כלל ישראל, עד שכולם יסכימו פה אחד לאהוב איש את רעהו כמו את עצמם. לכן במלחמה הנוכחית קודם כול עלינו לדאוג שסביבנו באזור הנראה לעין לא יהיו אויבים, אחרת האיום יימשך ויימשך. אבל התוצאה מהמלחמה צריכה להיות שמכאן והלאה כל ישראלי יכיר בתנאים שבהם אנחנו יכולים לחיות בצורה מנצחת: ניצחון הוא ניצחון על עצמך, על המרחק שלך מכלל בני עמך. "ואהבת לרעך כמוך". תוצאה כזו מהמלחמה תהיה ניצחון על מלא, כי הרחקה פיזית של האויב מאיתנו מוצלחת לשעתה, עד שנתארגן להקים את עצמנו כחברה. והרוח שתהיה בחברה שלנו, ההשתוקקות לחיבור, היא זו שבסופו של דבר לא תיתן מקום למציאותם של אויבים. כל אחד מהחברה צריך להרגיש את הנחיצות ביחסים טובים, בבהירות המטרה והתוכנית של החיים שלנו כאן. אלו דברים שחשוב שנגלה, נרגיש, נקבל ונממש: תוכנית החיים שלנו היא להשיג חיבור שבו כל הכוחות שלנו יגיעו לכדי אהבה הדדית, תמיכה ושמירה זה על זה. השכנים שלנו חייבים להבין שאיתנו אפשר להתקיים רק בחברות ואהבה. אלו מילים שנשמעות גבוהות עכשיו, כאילו לא נדבקות לשכנים שלנו. ובכל זאת, זה מה שעלינו להשיג. אומנם כרגע צריך להיות להם פחד פשוט, שאם פתאום הם קופצים בפעולת איבה, עוברים את הגבולות, הם מקבלים על הראש. אבל בסיכומו של דבר אנחנו צריכים להגיע למצב שמלחמה היא בכלל לא אפשרות המונחת על השולחן. העולם צריך להבין שעם ישראל בארצו מסוגל להביא שלום לכולם. היחסים שנקבע בינינו כאן יכולים להכות גלים בלב כל באי עולם. לכן לא יכול להיות על האדמה הזאת שום דבר מלבד עם ישראל העוסק בחיבור לבבות. אומות העולם צריכות לתפוס שאי אפשר לשבור אותנו, אי אפשר לשכנע אותנו, אי אפשר ללחוץ אותנו לפינה כדי שנסכים לתכתיב אחר, כי יש לנו משימה היסטורית שאנחנו מחויבים להשיגה, ועליהם להניח לנו לעשות אותה ולעזור לנו בה. לכן למלחמה על הארץ חייבת להתווסף הכרה במשימה שלנו, בתפקיד ובייחודיות שלנו בהיסטוריה האנושית, עם ההבנה שממש עכשיו הזמן הנכון לאשש את התזה היהודית של אהבת הזולת, להתחבר ובהכרח לנצח.
קשה מאוד לדבר על "ואהבת לרעך כמוך" ועל אחדות בעם בזמן שיש מגזר ענקי באוכלוסיה, שרק הולך וגדל במימדים אדירים כל שנה, שלא רואה עצמו חלק מהעם היושב בציון אלא חי בחברה נפרדת שאין לה קשר ואין לה תרומה ולא אכפת לה מהישרדות המדינה הזאת אלא מה שמעניין אותה זה אך ורק שמירת החברה עצמה ואורח חייה. אני מדברת כמובן על החרדים שהמשך הקיום שלהם במדינה כפי שהוא זה סרטן בגוף האומה. גם הערבים הישראלים יהיו חייבים להיות חלק מהעם היושב בציון בכל מובן. הם פחות מאיימים עלי אבל כי קצב ההתרבות שלהם קטן יותר משל החרדים. למרות שחייבים לטפל בריבוי הנשים במגזר הבדואי שהוא גם פצצה מתקתקת. אחרי שנפתור את שתי הבעיות הללו אפשר יהיה לטפל באיך אנחנו חיים כאן יחד, כשיהיה ברור ששוויון בנטל הצבא והעבודה וציונות הם ערכי הבסיס במדינה הזאת ומי שלא מתיישר לפיהם יצטרך לחפש לו מקום אחר לחיות בו.
הלב שלי כבר מאובן...
כל כך קשה לספוג, כל פעם, כמו עוד נעיצת חרב. עוד אנשים שכל כך נפגעו...
איך האשה הזאת נראית ונשמעת פשוט מאד אשה מקסימה!!!
כואב ועצוב לי, אני עוד זוכרת האוטובוס ההוא...הילדה שהחייל הציל... בגופו, בחייו...
😢
מצער אותי שאין לי מילים לניחומים.
איך אמר יצחק רבין "הערבים אותם ערבים והים אותו ים". צריכים להבין שלא היה שיני בגישה של הערבים כלפינו
וגם לא יהיה. שלא נשגה בדמיונות על מזרח תיכון חדש
איזו אישה, כמה נמצא על כתפיה והיא נושאת בעול כמו עם ישראל.
חברה של מירי בפייסבוק שנים ולומדת ממנה על חייה המרגשים ועל ההיסטוריה.
צר ועצוב שהנכדה חוותה אסון כבד, עם ישראל איבד גיבור. 🤴🏻🇮🇱 הי"ד 🕯תנחומים לה ולהורים.
שובר את הלב
פנייה ישירה לנמען
הכלל הגדול בתורת ישראל מנוסח כפנייה ישירה לנמען: "ואהבת לרעך כמוך". לא "ואהבתם" ברבים, אלא בלשון יחיד, משום שכל ישראלי צריך לקחת על עצמו להיות דוגמה חיה עבור כלל ישראל, עד שכולם יסכימו פה אחד לאהוב איש את רעהו כמו את עצמם.
לכן במלחמה הנוכחית קודם כול עלינו לדאוג שסביבנו באזור הנראה לעין לא יהיו אויבים, אחרת האיום יימשך ויימשך. אבל התוצאה מהמלחמה צריכה להיות שמכאן והלאה כל ישראלי יכיר בתנאים שבהם אנחנו יכולים לחיות בצורה מנצחת: ניצחון הוא ניצחון על עצמך, על המרחק שלך מכלל בני עמך. "ואהבת לרעך כמוך".
תוצאה כזו מהמלחמה תהיה ניצחון על מלא, כי הרחקה פיזית של האויב מאיתנו מוצלחת לשעתה, עד שנתארגן להקים את עצמנו כחברה. והרוח שתהיה בחברה שלנו, ההשתוקקות לחיבור, היא זו שבסופו של דבר לא תיתן מקום למציאותם של אויבים.
כל אחד מהחברה צריך להרגיש את הנחיצות ביחסים טובים, בבהירות המטרה והתוכנית של החיים שלנו כאן. אלו דברים שחשוב שנגלה, נרגיש, נקבל ונממש: תוכנית החיים שלנו היא להשיג חיבור שבו כל הכוחות שלנו יגיעו לכדי אהבה הדדית, תמיכה ושמירה זה על זה.
השכנים שלנו חייבים להבין שאיתנו אפשר להתקיים רק בחברות ואהבה. אלו מילים שנשמעות גבוהות עכשיו, כאילו לא נדבקות לשכנים שלנו. ובכל זאת, זה מה שעלינו להשיג. אומנם כרגע צריך להיות להם פחד פשוט, שאם פתאום הם קופצים בפעולת איבה, עוברים את הגבולות, הם מקבלים על הראש. אבל בסיכומו של דבר אנחנו צריכים להגיע למצב שמלחמה היא בכלל לא אפשרות המונחת על השולחן.
העולם צריך להבין שעם ישראל בארצו מסוגל להביא שלום לכולם. היחסים שנקבע בינינו כאן יכולים להכות גלים בלב כל באי עולם. לכן לא יכול להיות על האדמה הזאת שום דבר מלבד עם ישראל העוסק בחיבור לבבות. אומות העולם צריכות לתפוס שאי אפשר לשבור אותנו, אי אפשר לשכנע אותנו, אי אפשר ללחוץ אותנו לפינה כדי שנסכים לתכתיב אחר, כי יש לנו משימה היסטורית שאנחנו מחויבים להשיגה, ועליהם להניח לנו לעשות אותה ולעזור לנו בה.
לכן למלחמה על הארץ חייבת להתווסף הכרה במשימה שלנו, בתפקיד ובייחודיות שלנו בהיסטוריה האנושית, עם ההבנה שממש עכשיו הזמן הנכון לאשש את התזה היהודית של אהבת הזולת, להתחבר ובהכרח לנצח.
קשה מאוד לדבר על "ואהבת לרעך כמוך" ועל אחדות בעם בזמן שיש מגזר ענקי באוכלוסיה, שרק הולך וגדל במימדים אדירים כל שנה, שלא רואה עצמו חלק מהעם היושב בציון אלא חי בחברה נפרדת שאין לה קשר ואין לה תרומה ולא אכפת לה מהישרדות המדינה הזאת אלא מה שמעניין אותה זה אך ורק שמירת החברה עצמה ואורח חייה. אני מדברת כמובן על החרדים שהמשך הקיום שלהם במדינה כפי שהוא זה סרטן בגוף האומה. גם הערבים הישראלים יהיו חייבים להיות חלק מהעם היושב בציון בכל מובן. הם פחות מאיימים עלי אבל כי קצב ההתרבות שלהם קטן יותר משל החרדים. למרות שחייבים לטפל בריבוי הנשים במגזר הבדואי שהוא גם פצצה מתקתקת. אחרי שנפתור את שתי הבעיות הללו אפשר יהיה לטפל באיך אנחנו חיים כאן יחד, כשיהיה ברור ששוויון בנטל הצבא והעבודה וציונות הם ערכי הבסיס במדינה הזאת ומי שלא מתיישר לפיהם יצטרך לחפש לו מקום אחר לחיות בו.
סיפור שאני בת 40 לא זוכרת וחייב לזכור!!!!!