אלוהים בזוםזום | ציפי שביט | שירים לרגל המצב

מילים: יואל ריפל
לחן: עוזי חיטמן, על פי אלוהים שלי
בימוי וגיטרה: אבי דור
כתוביות: אמיר הממיר
ברוכים הבאים לערוץ היוטיוב הרשמי של ציפי שביט
Welcome to the official channel of Zippi Shavit

[@user-pu8mc5mh5m]

שתהיה בריאה . תמיד מתפלל עלייך.

[@michalgadka4290]

גדולה !!! אין עלייך!! { הכי מתאים לך לשחק ילדה }
שמעתי את זה כמה פעמים

[@user-op8zf6py9c]

ציפי חולה עליך

[@user-pu8mc5mh5m]

היה לי פעם אקווריום. גדול מאד [1.80 זכוכית עבה מאד. אבל כשעברתי שכירות לחדר קטן יותר ...אחד מנוול גנב את זה] למדתי ממנו משהו מעניין. כשאתה רוצה לעצב אקווריום חלומות... [ואני ועיצוב זה עולם שלם] אחד העקרונות הוא שלא יראו את הפריטים המלאכותיים. ה' כל כך גדול שהמומחיות שלו הוא בכך שהוא "בורא עולם" נעלם בתוך הבריאה...מצד אחד ברור לך שהוא נמצא מצד שני אפילו אני שאני יודע כמה מסוכן לעשות שטויות. חי במעיין עולם של אשליה...אבל כול אחד בתורו יום אחד יקום ויגלה אחרי 120 [בעצם אחרי שכבר לא יקום] שהא-ל הנסתר הזה ממש נוכח והוא אוהב אבל הוא כנראה גם קפדן. מי שלא מפחד מאותו יום זה רק בגלל גודל המומחיות של מנהל האקווריום...חושב שא-לוקים הוא חבר שלך מהכיתה? אני עברתי הרבה דברים שאחרים אפילו לא חולמים. כמו מוות קליני [ולא אחד אלא כמה. בגיל 15 פגע בי רכב. בדרכים כחסר בית...ולא פעם אחת. תמיד איך שהוא המשכתי את החיים אבל עם הרבה תובנות. כל אירוע האיר זרקור על שאר האירועים...אני שומע /קורא חוקרים שמנסים לבלבל את המוח שזה בתוך הראש...הם פשוט לא מבינים [או מבינים אבל מנסים לשקר לעצמם ולאחרים] שבמוות קליני אתה מעל הגוף...אז איפה הראש? הראש /כל הגוף למטה. מונח שם כאילו זו רק חליפה של גוצ'י... אתה מביט על החיים פה ופתאום מבין שכמו ילד בכיתה וואו רואה ילדים בגן משחקים עם קוביות...ולא מבין איך איך פעם הוא שיחק עם ה"שטויות" האלו...פתאום כל המושגים שלך מקבלים מכה...פתאום רכב מפואר לא מדבר אליך...ווילה כנ"ל...בכלל . יש זמנים בחיים שכל מה שהכרת נהפך להבל הבלים... כשאתה כאוב ומיוסר פתאום אתה מבין מה ערכה של ברכת אשר יצר....כמה פעמים הייתי עם עצירות מטורפת או טחורים [שהיום אני היחיד בעולם כנראה שיודע סוד מסוים שהרבה אנשים היו חולמים לדעת בתחום. על טיפול במצבים האלו] שבאותו זמן אתה מבין מה חשיבותה של ברכת אשר יצר...ואתה בטוח שבעתיד תברך בצורה כל כך מושקעת בכל מילה...עד שהכל חולף ואתה חוזר לגודל רגיל ושוכח את ההבטחות שלך...למה? כי בורא עולם כל כך גדול ביכולת ההסוואה שלו בתוך הבריאה שאתה שוכח אותו...אבל הוא תמיד נמצא... הנוכחות שלו . למי שכן מנסה לזהות. ממש ברורה. למשל? כשאתה מתפלל ....[דבר שחשים אותו ביתר שאת עובדים עצמאיים ...לעומת שכירים שהבוס סופג את כל ההתמודדות] התפילה והחששות שמלוות כל צעד גורמות לך לחוש עם הזמן את הידיים של הא-ל. אתה כבר לומד לזהות הרבה משתנים ומרכיבים ...[אני לא סוחר אבל הכרתי את זה מנקודה אחרת] עם הזמן אתה מזהה מגמות/תפילות/סוגי מצבים עם תפילות...אני למשל? כעת שקוע פה כמו כלב...אבל אני יודע שאם הייתי כעת יוצא להתפלל בלי להתעכב כל היום שלי היה שונה...זה לא נעים ולא מחמיא לספר את זה...אבל אני כותב בגובה העניים. את המשחקים השארתי בגן. מי שרוצה כתיבה מצועצעת שיחפש חברים אחרים. אני כותב מהלב. מה שאני מרגיש. [כן. אצא להתפלל. כמובן תפילה בדרגה הפשוטה שלי-אני לא בדרגה של דתי-אבל תפילה מוקדמת היא עולם אחר ...עולם שלם של קשר עם בורא עולם...עולם שלם של יום אחר...למשל? אם אני מתפלל כמו שצריך באותו יום העולם מוגן יחסית [שוב זו תופעה שעם השנים שמתי לב אליה-ועוד נקודה שלא רשמתי] בקיצור...אנחנו משחקים בצעצועי החיים ...אבל מאי שם מציץ עליינו הבוס ...שאם היינו מודעים כראוי למציאותו... היינו מתנהגים אחרת...אבל זו המומחיות שלו...לנהל אותנו אבל לתת לנו תחושה מתוקה שהכול בסדר....עד ש...כל אחד בזמן שלו נאלץ להתמודד עם המציאות המאוד מפחידה. מי שלא מפחד מהעולם הבא פשוט או שלא מודע למשמעות או שמשקר לעצמו... מצד שני יש את המפוחדים ברמה מלחיצה גם מדברים שהם רואים כי הם רוצים לראות...קוראים לזה כוח המדמה. כשאני כותב על משהו שהוא ראוי לחשוש ממנו. זו כתיבה ממקום כנראה מציאותי ביחס אליהם. מקום של מבט מפוקח. שלומד להבדיל בין אשליה למציאות. למשל? כילד ישבנו אצל קוסם...אתה שואל את עצמך "איפה הידיים"? מכירים את זה? "איפה הידיים שמחזיקות את הקסם"? ... במציאות הבריאה אתה מכיר ידיים? מקרה יכול ליצור מציאות? לא. מקרה יכול להפיל חפצים [גם לזה צריך מישהו שידחוף . כך שגם הרעיון הזה בטל ומבוטל] אבל נניח שנופלים חפצים...זה מקרה...אם הם נוטלים יוזמה...זה כבר מחייב תבונה...ואם כמה חפצים נוטלים יוזמה ...ברור שיש להם מתפעל שמושך בחוטים...כאן ישאל השואל: ואולי יש 2? ואולי אם הוא חכם כל כך מישהו ברא את הבורא? 2 הטענות נתקלות בבעיה לוגית: אם היה בורא לבורא לא היה לכך סוף...מישהו התחיל או אולי משהו במושגים שאין לנו כלים להבין ...אבל בואו נדבר על התחנה הנוכחית...אם עלית לרכבת בתחנה X יעזור לך אם תדע איפה היא עלתה? אולי זה ייתן לך מידע ...אבל יותר בעלי חשיבות מבחינתך מה התנאים בקראון...עד איזה קצה המבקר מוכן ללכת אתך...ואם היו 2 ... כמה זמן הם היו פועלים ביחד? על גירושין שמעתם? ואם הם היו רבים כל המציאות הייתה מתפרקת עלינו...המסקנה שהיא ברמה של אקסיומה...המסקנה שאי אפשר ליברוח ממנה...יש לכל המציאות הבלתי נתפסת הזו בורא אחד...[בלתי נתפסת...הלוגיסטיקה שכרוחה במציאות הזו היא מעל תפיסת אדם....אבל הנוכחות שלו כפי שניכרת מהתפילה ותוצאה /או בתחומי אחרים שלא הולך... [אם רק הולך לך זה גם סימן רע...כשה' שם לך מכשולים זה מראה לך שאתה חשוב לו...מבחינת בשבטך ומשענתך המה ינחמוני...לרשע ה' מניח לחטוא בלי הפרעה...אבל אם ה' אוהב אותך הוא שם לך מכשולים ורומז לך כי ה' רוצה שתצא זכאי בדין ביום פקודה] ..."מי שמאמין לא מפחד"? פתגם יפה. ויש לו גם סיבה...כי הביטחון בה' ..כמובן הוא בעל משמעות ענקית] אבל מצד שני "אשרי המפחד תמיד" כי באחד הימים כל אחד יאלץ להתמודד אם ירצה או לא...שם בקבר החשוך מי שחושב שהוא הולך למצב של חוסר מודעות...הוא טועה. לא שהמת מרגיש אבל נשמה קיימת....ומה מחכה לה בהמשך הדרך? ועוד לא דיברנו על הזמן שבו הבשר של המת מתעכל...זהו חפרתי. תודה.