כמו הילדים שבגלל יעל ארד ואורן סמדג'ה הלכו ללמוד ג'ודו, יש כמה ילדים שבזכות הסרטונים האלה יהיו מדענים ויחשבו בצורה הגיונית בניגוד למה שמלמדים אותם בבית הספר כל הכבוד על העבודה, מעניין מאוד
אני ילדה בת 11 והסרטונים שלך כל כך מעניינים ומוסיפי ידע שאני נרשמתי לערוץ שלך ובכל סרטון עשיתי לייק תמשיך לעשות כאלו סרטונים אני מאוד אוהבת את הערוץ הזה
כלומר, לשיטתך: X מאמין שP כלומר- X החליט שP? זה לא כל כך מסתדר. בוא ננסה לקחת לדוגמא: "יוסי מאמין שהוא לא ישרוד את הלילה". איזו הגדרה יותר מתאימה? 1. יוסי חושב שהוא לא ישרוד את הלילה 2. יוסי החליט שהוא לא ישרוד את הלילה ?
אם כולם יגידו שאזור קרים שייך לרוסיה זה יהיה נכון, לעומת זאת יש את העולם הפיזי: איפה עומדים גדרות ברגע זה? אנשים הרי כל יום נוסעים מגולן לגליל בלי לדעת שמישהו בצד השני של העולם רואה זאת כמעבר גבול בין לאומי. אם כולם יגידו שזה חשוב להשיג מדליה זה יהיה נכון, אבל לא יוכלו להגיד מי אמור לקבל אותה.
היי דורן, יש לי שאלה למקרה שתעשה "שאלות ותשובות" נוספים. זאת שאלה קצת שלילית, אבל בכל זאת מעניינת אותי. מה אנחנו מרגישים או חווים כאשר אנו מתים. הרי, מאז שנולדנו היתה לנו תודעה, יכלנו לחוות, וכל הרגשה או חוויה נחשבת כמובנת מעליה. אנו קולטים, כל החיים את מה שמקורו בסביבה. מה קורה כאשר אנו מתים? נעלמת לנו התודעה? הרי כדי לדעת מה קורה כאשר אנחנו מתים דרושה לנו תודעה, וכל פעולה עד היום נעשתה עם תודעה. וכדי לדעת העלמות של תודעה דרושה לנו תודעה נוספת. סליחה על השאלה הדי חופרת הזאת XD
להפוך קנאה שלילית לחיובית רבים טועים ומדביקים לרגש הקנאה תווית שלילית, אבל קנאה היא רגש חיוני וחיובי. אני זוכר שבילדותי אימא שלי הייתה מצביעה על חלק מחבריי ואומרת, "תראה איך הוא מתנהג, תלמד ממנו ותעשה כמוהו", או "תסתכל על החבר הזה, קח ממנו דוגמה". קנאה היא דבר חשוב ובלעדיה לא היינו מתקדמים. אם לא הייתי מקנא, אפילו איך שחתול מנתר או ציפור שעפה, בכל דבר ודבר שסביבי, לא הייתי מתפתח. זאת אומרת, סוד ההתפתחות והגדילה נובע מהתרשמות עמוקה של המצב הבא. הרצון והכיסופים למושא הקנאה מסגלים יכולת טובה לתאר אותו בבהירות, לשחק את המצב הרצוי בנו כאילו היינו כבר פועלים כך, להימשך אליו יותר ויותר עד שהוא נקלט בנו ומתגשם בדרכנו. קנאה על דרך התחקות אחר פעולות הטבע, או אחר אנשים מוכשרים ומוצלחים, מפתחת מאוד. לא לשווא הוריי, וכך רוב ההורים, קנו לי מגוון חוברות על מדע וטכנולוגיה, רפואה והיסטוריה. גם הסלון בבית היה מלא מדפים גדושים בספרים ותקליטים - עד שנכנסה הטלוויזיה מתישהו בשנות החמישים ושינתה את אופן הצריכה. ההורים שלי כל הזמן רצו לפתוח בפניי את העולם הגדול, ואני בפה פעור גיליתי נפלאות והרחבתי אופקים. התרגשתי עד דמעות כשארמסטרונג נחת על הירח לראשונה, וממש התקנאתי, איך ייתכן שזה לא אני שם? זה נתן לי זריקת מרץ אדירה שבאה לידי ביטוי בעשורים הבאים שבהם נמשכתי לחקר המדע. ילדים ללא יצר קנאה עלולים להפוך לצמחים. אגב, אפילו בתאים של כל צמח רשום תיאור הגדילה העתידי שלו, אלא שרק בתנאים הסביבתיים הנכונים הוא יכול להוציאם מהכוח אל הפועל, לצמוח. גם זה נקרא קנאה, רק ברובד נמוך יותר ממין האדם. בשונה מהצמח, באדם פועל מנגנון נוסף של אגואיזם - רצון לקבל הנאה על חשבון האחר. כל עוד האדם רוצה להיות כמו הסובבים אותו, אלה שבעיניו הם טובים, אין בכך כל רע. אולם מרגע שרגש הקנאה הזה מתחבר לאגו, המיזוג הזה הופך הרסני. אז הקנאה מקבלת תפנית והופכת להיות קנאה רעה ושלילית, והמגמה לרצות שהאחר ייפול וייכשל, יעצור ויישבר, מתחזקת. צרות עין היא הגורם למאבקים ולמלחמות. היא ההיפך הגמור מהקנאה החיובית שקיימת בטבע ומעודדת התפתחות. השילוב ההרסני הזה נמצא רק בבני האדם. בבעלי חיים לא תמצאו יצר מזיק כזה. אפילו שהם טורפים זה את זה, זו צורת קיומם הטבעית. הטבע למשל פיתח בזאב דחף לטרוף כבשה. אבל שימו לב, מרגע שהזאב שבע, הוא זונח את הפגר לטובת שאר בעלי החיים בסביבה. אין לו צורך נוסף להשמידן, לאכול עד בלי די, או לשמור במקפיא למחר. לכן אי-אפשר לומר שתכונת הזאב רעה. היא טבעית. לעומת הזאב באדם יש רצון לזכות להישגים כמו של האחר, אם לא יותר, וכתוצאה מהפער, נוצרות באדם הרגשות של מרירות, כעס, אי-שביעות רצון, תחושת קיפוח, תוקפנות ולעיתים גם רצון לנקום. היחס הזה נחשב אגואיסטי, והוא גדל יותר ויותר, ומבקש למלוך, לשלוט, לבלוע את האחר. הוא הבעיה. לא הרצון המוגבר לצריכה מופרזת, לעוד כסף, יופי, אוטו חדש, בית גדול או בגד ממותג. לא. זה לא אגו. אלא רק הרצון שמכוון לרעת הזולת. ייתכן וברוב המקרים אנחנו לא צריכים את מה שיש לאחר, אבל עצם שבירת השוויון ורכישת עליונות על האחר מדרדרת לנזק בלתי הפיך ביחסים. אין מה לצפות מאדם שיהפוך עורו. זה הטבע שלנו, אלא עלינו רק לתקנו. להפוך את היצר הרע ליצר טוב. להכיר תחילה בטבע הרע שלנו - הגלוי והסמוי - ולדעת שלא יעזרו כל מיני חשבונות קטנים כדי לרסן אותו. פחד או בושה רק ינמיכו את להבות אש הקנאה, אך לא יכבו אותה או ינתבו אותה לאש חמה ומועילה. ועוד דבר שחשוב להבין, בסופה של ההתפתחות האנושית כולנו אחד, והאגואיזם והקנאה השלילית מעוורים אותנו מלהתקרב לשלמות, לחיים שלווים ומאושרים. כשהאגואיזם יתגבר ולא נוכל לסבול את היחסים הנוכחיים, אז נדרוש בעצמנו שינוי עצמי. אז, או בתקווה שנשכים קודם, נפתח את ספרי הקבלה ונלמד איך להתעלות על האגו האנושי, איך להפוך את הקנאה השלילית לחיובית, כזו שתריץ אותנו דווקא לתת ולהתחבר!
אני מקשיב לסרטונים שלך הרבה וזה נשמע מאוד דומה לדעה של הסופר שכתב את הספר "קיצור תולדות האנושות" האם קראת את הספר הזה? ואם כן אתה גם מסכים עם דעתו של הסופר?
לדעתי כדאי לעשות דינמיקרטיה שיש שם מלך שנבחר במשאל עם, נשיא שנבחר בבחירות אזוריות( ושולט על ראשי העיר על ידי פדרליזם) , ראשי עיר שנבחרים בבחירות אזוריות, ראש ממשלה שנבחר בבחירות מפלגתיות , שרים שנבחרים בבחירות מפלגתיות, סנאט שנבחר בבחירות אזוריות ובית נבחרים שנבחר בבחירות מפלגתיות
תאמת שזה נכון בצורה חלקית כי אם תסתכל בטבלת המדליות של מדינות ביחס לגודל האוכלוסייה שלהן ארצות הברית מדורגת במקום די נמוך (משהו כמו 30 או 40) נב - סרטון מעולה !
לא סיימתי את הסרטון אבל הגישה הזו של "המדינה צריכה להשקיעה" פסולה מיסודה מדינה לא צריכה להשקיע בדברים האלה כי זה לא באמת המדינה, הכסף של המדינה מגיע מכספי המיסים שכולנו משלמים ואין לנו באמת ברירה אם לשלם אותם או לא. ככה שבאותה מידה אתה יכול להגיד שמי שלא משקיע בספורט הלאומי צריך להיכנס לכלא. משפט יותר נכון יהיה: "אני מקווה לשכנע אותכם שספורט תחרותי זה משהו ששווה לכם להשקיע בו. ארה"ב שכמעט בכל אולימפיאדה זוכה בהכי הרבה מדליות (בוא נציין אפילו מדליות זהב), בקושי משקיעה שקל אחד בספורט. מי שמשקיעים בהם זה הספונסרים ותורמים וולנטרים, אפילו אתה יכול לתרום! אולי נאמץ מודל כזה? במקום להכריח אנשים להשקיע במשהו שלא מעניין אותם, נשכנע אותם בדרכים יפות יותר ששווה להם!
בתחילת הסרטון ממש הוצאת לי את המילים מהפה רק היום חשבתי על דברים שהם בעלי ערך רק כי אנחנו כחברה החלטנו למשל שמחליטים שאנשים רזים יותר יפים או יותר עדיפים כחברים מאנשים שמנים מי החליט כך? למה כי קצת קשה להם לזוז זה רק מראה שהם לא באמת שמנים מרצון הם שמנים כי הם לא אוהבים ספורט או מעדיפים לאכול את הדברים הטעמים יותר מדברים שבריאים יותר בסופו של דבר כולם רוצים רק להרגיש נאהבים וזה לא מגיע לאנשים רק כי החברה החליטה שהם פחות טובים
מה זה רשימת ה-G7? זו רשימה של מדינות עם כלכלה חזקה, או רשימה רק של מדינות שנחשבות "יוקרתיות"? ומה ההבדל בין זה לבין הטבלה הקודמת של 15 המדינות שהייתה לפניה? אם אין ממש הבדל בין הטבלאות אז לא הבנתי את החלק הזה של הסרטון לפי מה שהבנתי, אמרת שמצד אחד מדינות עם כלכלה חזקה יכולות להשקיע יותר כסף בספורט ואז אמרת שזה נכון, אבל מצד שני הן גם מופיעות גם בטבלה של מדינות עם כלכלה חזקה וגם בטבלה של מדינות שחזקות בספורט אתה כאילו נתת את אותו ההסבר פעמיים תקן אותי אם אני טועה
נהיה הגיוניים- הדרך למדוד יוקרה היא תמ"ג, מספר מדליות באולמפיאדה? איזה בדיחה... זה בסה"כ מעיד על כמות האנשים שיש באותה מדינה שמוכנים להשקיע במטרותיה. אם כבר, אז למדינה שווה להשקיע במקום שבו יש לה יתרון תחרותי כדי להגדיל אותו ולא להפסיד אותו. יתרון תחרותי הוא שיוצר את היוקרה, ואנחנו מדינה קטנה שמפלה אנשים על בסיס הגזע שלהם. אין לנו שום סיכוי לנצח בספורט תחרותי שהוא ענף גזעני ביותר בהוויה האנושית. הרי אף אחד לא יכול להתכחש לעובדה שהאנשים שנולדו עם יתרון בשרירים יהיו חזקים יותר מהאנשים שנולדו בלי זה.
אין שום קשר בין ספורט הישגי לבין כח ועוצמה של מדינה. אבל, יש צדק בדבריך שלמדינות מפותחות לא איכפת להשקיע המון כסף בספורט הישגי. אתה מערבב בין סיבה לתוצאה, זה כמו להגיד שעשירים משקיעים בפרארי כי כך הם נעשים יוקרתיים וכך יש להם יותר השפעה. אבל, לטעמי זה לא קשור להשפעה אלה לגאווה מחליאה שקיימת רק בבני אדם, אפילו לחיות אין את המידה הרעה הזאת.
אני אסביר לך למה הכוונה בעשרה אחוזים מהמוח. זה לא עשרה אחוזים מהמוח זה עשרה אחוזים מהזיכרון הכללי בזמן מסויים. דוגמא אתה מדבר עכשיו עם חבר שלך על פלפל לצורך העניין אתה משתמש בידע על פלפל ולא בשאר הידע אתה משתמש בזיכרון מהנושא הספציפי הזה ולפעמים זה אפילו לא אחוז אחד לצומת ליבך
סבבה, אבל המיתוס הידוע הוא 10 אחוז אז מה הקשר 0.000001 אחוז? חוץ מזה, אנחנו אולי משתמשים בכל רגע מסוים בחלק קטן מהמוח אבל בסך הכל אנחנו משתמשים ברובו, כשאנו בחשיבה מאומצת וגם כשאנחנו ישנים, אנחנו משתמשים ב10 אחוז מהמוח וגם אם אנחנו לא יודעים על המוח הכל זה ברור שאין לנו יכולות על וגם לא יהיו אם משתמשים ב100 אחוז מהמוח.
כמו הילדים שבגלל יעל ארד ואורן סמדג'ה הלכו ללמוד ג'ודו, יש כמה ילדים שבזכות הסרטונים האלה יהיו מדענים ויחשבו בצורה הגיונית בניגוד למה שמלמדים אותם בבית הספר
כל הכבוד על העבודה, מעניין מאוד
ואו....
כל כך מסכים איתך..... אתה תותח
i realize it's kind of off topic but do anybody know of a good place to stream new series online?
@Scott Omari i watch on FlixZone. You can find it by googling =)
@Jacob Jamari Yup, have been using flixzone for since april myself :D
אני ילדה בת 11 והסרטונים שלך כל כך מעניינים ומוסיפי ידע שאני נרשמתי לערוץ שלך ובכל סרטון עשיתי לייק תמשיך לעשות כאלו סרטונים אני מאוד אוהבת את הערוץ הזה
תודה :)
3:30 פולשים שוב 2022
וואי ממש יפה מה שאתה אומר.
כל הכבוד!!!
באמת לא חשבתי על זה ככה, אבל אחרי שצפיתי הכל נהיה הגיוני
סרטון מעולה כרגיל!
תודה איתי
בבקשה תעשה סירטון על מה שקורה לנו כשמגיעים למהירות האור.
הסירטונים שלך מדהימים. מגיע לך הרבה יותר סאבים!!
סרטון מדהים!!!
תודה עיטם
בלי לשים לב עשיתי לייק לפני צפייה בסירטון חחחחח
אחלה סרטון!!!!
סרטון מעניין, תודה!
תודה לך
סרטון מדהים :)
תודה :)
03:40 ההיסטוריה חוזרת.
גם אני גודאי והשראה שלי עדיין יעל ארד ואורן סמדגה
כאן אחרי המלחמה ב2022
7:56 זו לא גרמניה הנאציט?
הבלבלתי לא חושב
כן בשנת 36 גרמניה הייתה נאצית
כל מילה בסלע חח אני ספורטאי עם ניסיון
מאיזה תחום?
איגרוף תאילנדי מכון כושר וstreet workut
גאון
כדאי לעשות דינמיקרטיה שבית הנבחרים יהיה בקואליציה והסנאט יהיה באופוזיציה שכל בוחרת בוחרת מפלגה משלה ( אפשר שבכל עיר ישלטו מפלגות אחרות)
ההגדרה שלך לאמונה מאוד מוזרה בסרטון הזה
הי,
אני לא חושב שהמצאתי פה איזו הגדרה לא אינטואיטיבית. הכוונה היא לאמונה אפיסטמולוגית ולא דתית.
X מאמין ש P- כלומר- X חושב שתנאי P מתקיים.
+הדרך הקלה אני הבנתי את זה אני פשוט לא הייתי מגדיר את זה בתור אמונה... זה יותר החלטה
כלומר, לשיטתך:
X מאמין שP כלומר- X החליט שP?
זה לא כל כך מסתדר. בוא ננסה לקחת לדוגמא: "יוסי מאמין שהוא לא ישרוד את הלילה".
איזו הגדרה יותר מתאימה?
1. יוסי חושב שהוא לא ישרוד את הלילה
2. יוסי החליט שהוא לא ישרוד את הלילה
?
3:34 אז זהו שכבר לא
כל הסירטונים שלך יכולים להיות פודקאסטים תתחיל לעשות את כל הסירטונים שלך באפליקציה סאונדכלב תודה בבקשה תחשוב על זה ופרק מעולה כמו תמיד
אפשר לעשות סרטון על מוזיקת מטאל
אם כולם יגידו שאזור קרים שייך לרוסיה זה יהיה נכון, לעומת זאת יש את העולם הפיזי: איפה עומדים גדרות ברגע זה? אנשים הרי כל יום נוסעים מגולן לגליל בלי לדעת שמישהו בצד השני של העולם רואה זאת כמעבר גבול בין לאומי.
אם כולם יגידו שזה חשוב להשיג מדליה זה יהיה נכון, אבל לא יוכלו להגיד מי אמור לקבל אותה.
לדעתי כדאי לעשות הפרטה מדינית עם דמוקרטיה ישירה שהחברות הרגילות שםהם פרטיות וחברות האבטחה שם הם מפלגתיות
היי דורן, יש לי שאלה למקרה שתעשה "שאלות ותשובות" נוספים. זאת שאלה קצת שלילית, אבל בכל זאת מעניינת אותי. מה אנחנו מרגישים או חווים כאשר אנו מתים. הרי, מאז שנולדנו היתה לנו תודעה, יכלנו לחוות, וכל הרגשה או חוויה נחשבת כמובנת מעליה. אנו קולטים, כל החיים את מה שמקורו בסביבה. מה קורה כאשר אנו מתים? נעלמת לנו התודעה? הרי כדי לדעת מה קורה כאשר אנחנו מתים דרושה לנו תודעה, וכל פעולה עד היום נעשתה עם תודעה. וכדי לדעת העלמות של תודעה דרושה לנו תודעה נוספת. סליחה על השאלה הדי חופרת הזאת XD
מה שאתה מרגיש כשאתה ישן
להפוך קנאה שלילית לחיובית
רבים טועים ומדביקים לרגש הקנאה תווית שלילית, אבל קנאה היא רגש חיוני וחיובי. אני זוכר שבילדותי אימא שלי הייתה מצביעה על חלק מחבריי ואומרת, "תראה איך הוא מתנהג, תלמד ממנו ותעשה כמוהו", או "תסתכל על החבר הזה, קח ממנו דוגמה".
קנאה היא דבר חשוב ובלעדיה לא היינו מתקדמים. אם לא הייתי מקנא, אפילו איך שחתול מנתר או ציפור שעפה, בכל דבר ודבר שסביבי, לא הייתי מתפתח. זאת אומרת, סוד ההתפתחות והגדילה נובע מהתרשמות עמוקה של המצב הבא. הרצון והכיסופים למושא הקנאה מסגלים יכולת טובה לתאר אותו בבהירות, לשחק את המצב הרצוי בנו כאילו היינו כבר פועלים כך, להימשך אליו יותר ויותר עד שהוא נקלט בנו ומתגשם בדרכנו.
קנאה על דרך התחקות אחר פעולות הטבע, או אחר אנשים מוכשרים ומוצלחים, מפתחת מאוד. לא לשווא הוריי, וכך רוב ההורים, קנו לי מגוון חוברות על מדע וטכנולוגיה, רפואה והיסטוריה. גם הסלון בבית היה מלא מדפים גדושים בספרים ותקליטים - עד שנכנסה הטלוויזיה מתישהו בשנות החמישים ושינתה את אופן הצריכה. ההורים שלי כל הזמן רצו לפתוח בפניי את העולם הגדול, ואני בפה פעור גיליתי נפלאות והרחבתי אופקים. התרגשתי עד דמעות כשארמסטרונג נחת על הירח לראשונה, וממש התקנאתי, איך ייתכן שזה לא אני שם? זה נתן לי זריקת מרץ אדירה שבאה לידי ביטוי בעשורים הבאים שבהם נמשכתי לחקר המדע.
ילדים ללא יצר קנאה עלולים להפוך לצמחים. אגב, אפילו בתאים של כל צמח רשום תיאור הגדילה העתידי שלו, אלא שרק בתנאים הסביבתיים הנכונים הוא יכול להוציאם מהכוח אל הפועל, לצמוח. גם זה נקרא קנאה, רק ברובד נמוך יותר ממין האדם.
בשונה מהצמח, באדם פועל מנגנון נוסף של אגואיזם - רצון לקבל הנאה על חשבון האחר. כל עוד האדם רוצה להיות כמו הסובבים אותו, אלה שבעיניו הם טובים, אין בכך כל רע. אולם מרגע שרגש הקנאה הזה מתחבר לאגו, המיזוג הזה הופך הרסני. אז הקנאה מקבלת תפנית והופכת להיות קנאה רעה ושלילית, והמגמה לרצות שהאחר ייפול וייכשל, יעצור ויישבר, מתחזקת. צרות עין היא הגורם למאבקים ולמלחמות. היא ההיפך הגמור מהקנאה החיובית שקיימת בטבע ומעודדת התפתחות.
השילוב ההרסני הזה נמצא רק בבני האדם. בבעלי חיים לא תמצאו יצר מזיק כזה. אפילו שהם טורפים זה את זה, זו צורת קיומם הטבעית. הטבע למשל פיתח בזאב דחף לטרוף כבשה. אבל שימו לב, מרגע שהזאב שבע, הוא זונח את הפגר לטובת שאר בעלי החיים בסביבה. אין לו צורך נוסף להשמידן, לאכול עד בלי די, או לשמור במקפיא למחר. לכן אי-אפשר לומר שתכונת הזאב רעה. היא טבעית.
לעומת הזאב באדם יש רצון לזכות להישגים כמו של האחר, אם לא יותר, וכתוצאה מהפער, נוצרות באדם הרגשות של מרירות, כעס, אי-שביעות רצון, תחושת קיפוח, תוקפנות ולעיתים גם רצון לנקום. היחס הזה נחשב אגואיסטי, והוא גדל יותר ויותר, ומבקש למלוך, לשלוט, לבלוע את האחר. הוא הבעיה. לא הרצון המוגבר לצריכה מופרזת, לעוד כסף, יופי, אוטו חדש, בית גדול או בגד ממותג. לא. זה לא אגו. אלא רק הרצון שמכוון לרעת הזולת. ייתכן וברוב המקרים אנחנו לא צריכים את מה שיש לאחר, אבל עצם שבירת השוויון ורכישת עליונות על האחר מדרדרת לנזק בלתי הפיך ביחסים.
אין מה לצפות מאדם שיהפוך עורו. זה הטבע שלנו, אלא עלינו רק לתקנו. להפוך את היצר הרע ליצר טוב. להכיר תחילה בטבע הרע שלנו - הגלוי והסמוי - ולדעת שלא יעזרו כל מיני חשבונות קטנים כדי לרסן אותו. פחד או בושה רק ינמיכו את להבות אש הקנאה, אך לא יכבו אותה או ינתבו אותה לאש חמה ומועילה.
ועוד דבר שחשוב להבין, בסופה של ההתפתחות האנושית כולנו אחד, והאגואיזם והקנאה השלילית מעוורים אותנו מלהתקרב לשלמות, לחיים שלווים ומאושרים. כשהאגואיזם יתגבר ולא נוכל לסבול את היחסים הנוכחיים, אז נדרוש בעצמנו שינוי עצמי. אז, או בתקווה שנשכים קודם, נפתח את ספרי הקבלה ונלמד איך להתעלות על האגו האנושי, איך להפוך את הקנאה השלילית לחיובית, כזו שתריץ אותנו דווקא לתת ולהתחבר!
מה זה אומר שישראל מקום נמוך בכמות המדליות?
מה לדעתך זה אומר?
ש ישראל חלשה
אנחנו חזקים בתחומים אחרים. אבל לא יזיק לנו לשפר את היוקרה שלנו גם מתחום הספורט.
שמירי רגב עושה את עבודתה נאמנה
אני מקשיב לסרטונים שלך הרבה וזה נשמע מאוד דומה לדעה של הסופר שכתב את הספר "קיצור תולדות האנושות" האם קראת את הספר הזה? ואם כן אתה גם מסכים עם דעתו של הסופר?
בהחלט.
אבל האמת היא ששנינו מושפעים מדעותיו של הפילוסוף מישל פוקו שבא לפנינו, ושהוא מושפע מאפלטון, שבא לפניו :)
האולימפידה ב36 לא הייתה במינכן?
לא :)
כן התבלבלתי בין השנים 1936 ו 1972 (:
למה בסוף לגרמניה היה טת הדגל של הנאציזם?
+ניב יונתן ב1936 הנאצים בשלטון
אה אני שמעתי 1963
אני רעב
לדעתי כדאי לעשות דינמיקרטיה שיש שם מלך שנבחר במשאל עם, נשיא שנבחר בבחירות אזוריות( ושולט על ראשי העיר על ידי פדרליזם) , ראשי עיר שנבחרים בבחירות אזוריות, ראש ממשלה שנבחר בבחירות מפלגתיות , שרים שנבחרים בבחירות מפלגתיות, סנאט שנבחר בבחירות אזוריות ובית נבחרים שנבחר בבחירות מפלגתיות
תגיד אתה יכול לעשות סרטון על מודל היופי ואיך אנחנו כחברה מושפעים ממנו
תיקון לדעתי כדאי לעשות הפרטה מדינית עם דמוקרטיה ישירה שהחברות הרגילות שם הם פרטיות וחברות האבטחה שם הם מפלגתיות
מה אם השאיפה שלי הוא להיות האלכוהוליסט הכי שיכור בעולם
מה שבטוח זה שצריך תחרות במשק
האם זה שלארצות הברית יש יותר תושבים מישראל משפיע על השגת המדליות כלומר אם יש למדינה יותר תושבים אז היא זוכה ביותר מדליות?
+d.c GAMES כמובן. משפיע גם על גודל הכלכלה
תאמת שזה נכון בצורה חלקית כי אם תסתכל בטבלת המדליות של מדינות ביחס לגודל האוכלוסייה שלהן ארצות הברית מדורגת במקום די נמוך (משהו כמו 30 או 40) נב - סרטון מעולה !
לא סיימתי את הסרטון
אבל הגישה הזו של "המדינה צריכה להשקיעה" פסולה מיסודה
מדינה לא צריכה להשקיע בדברים האלה כי זה לא באמת המדינה, הכסף של המדינה מגיע מכספי המיסים שכולנו משלמים ואין לנו באמת ברירה אם לשלם אותם או לא. ככה שבאותה מידה אתה יכול להגיד שמי שלא משקיע בספורט הלאומי צריך להיכנס לכלא.
משפט יותר נכון יהיה: "אני מקווה לשכנע אותכם שספורט תחרותי זה משהו ששווה לכם להשקיע בו.
ארה"ב שכמעט בכל אולימפיאדה זוכה בהכי הרבה מדליות (בוא נציין אפילו מדליות זהב), בקושי משקיעה שקל אחד בספורט. מי שמשקיעים בהם זה הספונסרים ותורמים וולנטרים, אפילו אתה יכול לתרום!
אולי נאמץ מודל כזה? במקום להכריח אנשים להשקיע במשהו שלא מעניין אותם, נשכנע אותם בדרכים יפות יותר ששווה להם!
בתחילת הסרטון ממש הוצאת לי את המילים מהפה רק היום חשבתי על דברים שהם בעלי ערך רק כי אנחנו כחברה החלטנו למשל שמחליטים שאנשים רזים יותר יפים או יותר עדיפים כחברים מאנשים שמנים מי החליט כך? למה כי קצת קשה להם לזוז זה רק מראה שהם לא באמת שמנים מרצון הם שמנים כי הם לא אוהבים ספורט או מעדיפים לאכול את הדברים הטעמים יותר מדברים שבריאים יותר בסופו של דבר כולם רוצים רק להרגיש נאהבים וזה לא מגיע לאנשים רק כי החברה החליטה שהם פחות טובים
רביעי
עבודה טובה
תודה
מה זה רשימת ה-G7?
זו רשימה של מדינות עם כלכלה חזקה, או רשימה רק של מדינות שנחשבות "יוקרתיות"?
ומה ההבדל בין זה לבין הטבלה הקודמת של 15 המדינות שהייתה לפניה?
אם אין ממש הבדל בין הטבלאות אז לא הבנתי את החלק הזה של הסרטון
לפי מה שהבנתי, אמרת שמצד אחד מדינות עם כלכלה חזקה יכולות להשקיע יותר כסף בספורט
ואז אמרת שזה נכון, אבל מצד שני הן גם מופיעות גם בטבלה של מדינות עם כלכלה חזקה וגם בטבלה של מדינות שחזקות בספורט
אתה כאילו נתת את אותו ההסבר פעמיים
תקן אותי אם אני טועה
אשמח לביקורת (: machon-adler.co.il/wp-content/uploads/2017/10/התיאוריה-האדלריאנית-זיוית-אברמסון1.pdf
נהיה הגיוניים- הדרך למדוד יוקרה היא תמ"ג, מספר מדליות באולמפיאדה? איזה בדיחה...
זה בסה"כ מעיד על כמות האנשים שיש באותה מדינה שמוכנים להשקיע במטרותיה.
אם כבר, אז למדינה שווה להשקיע במקום שבו יש לה יתרון תחרותי כדי להגדיל אותו ולא להפסיד אותו.
יתרון תחרותי הוא שיוצר את היוקרה, ואנחנו מדינה קטנה שמפלה אנשים על בסיס הגזע שלהם. אין לנו שום סיכוי לנצח בספורט תחרותי שהוא ענף גזעני ביותר בהוויה האנושית. הרי אף אחד לא יכול להתכחש לעובדה שהאנשים שנולדו עם יתרון בשרירים יהיו חזקים יותר מהאנשים שנולדו בלי זה.
אין שום קשר בין ספורט הישגי לבין כח ועוצמה של מדינה.
אבל, יש צדק בדבריך שלמדינות מפותחות לא איכפת להשקיע המון כסף בספורט הישגי.
אתה מערבב בין סיבה לתוצאה, זה כמו להגיד שעשירים משקיעים בפרארי כי כך הם נעשים יוקרתיים וכך יש להם יותר השפעה. אבל, לטעמי זה לא קשור להשפעה אלה לגאווה מחליאה שקיימת רק בבני אדם, אפילו לחיות אין את המידה הרעה הזאת.
גאווה זה דבר רע? בטח שיש לחיות גאווה
אני אסביר לך למה הכוונה בעשרה אחוזים מהמוח. זה לא עשרה אחוזים מהמוח זה עשרה אחוזים מהזיכרון הכללי בזמן מסויים. דוגמא אתה מדבר עכשיו עם חבר שלך על פלפל לצורך העניין אתה משתמש בידע על פלפל ולא בשאר הידע אתה משתמש בזיכרון מהנושא הספציפי הזה ולפעמים זה אפילו לא אחוז אחד
לצומת ליבך
אבל זה לא קשור, כי כשאתה מדבר על נושא מסויים אתה משתמש ב 00000000.1 מהידע שיש לך במוח. מה הקשר 10 אחוז?
אין קשר זה למה אמרתי: "לפעמים זה אפילו לא אחוז אחד"
סבבה, אבל המיתוס הידוע הוא 10 אחוז אז מה הקשר 0.000001 אחוז? חוץ מזה, אנחנו אולי משתמשים בכל רגע מסוים בחלק קטן מהמוח אבל בסך הכל אנחנו משתמשים ברובו, כשאנו בחשיבה מאומצת וגם כשאנחנו ישנים, אנחנו משתמשים ב10 אחוז מהמוח וגם אם אנחנו לא יודעים על המוח הכל זה ברור שאין לנו יכולות על וגם לא יהיו אם משתמשים ב100 אחוז מהמוח.
נכון אבל זה התחיל בתור דבר נכון אבל באינטרנט כמו באינטרנט הדברים משתנים וכמו טלפון שבור כך קרה גם אם זה וקיבלנו את מה שעכשיו שהוא טעות לא נכונה
אז בעצם אין קשר למה שכותבים בתגובות לבין העובדות
עדיין יש המון ילדים בג׳ודו,מנסיון,ויעל ארד ואורן סמדג׳ה אמנם ג׳ודוקות מעולים אבל שגיא מוקי ירדן ג׳רבי ופיטר פלצ׳יק טובים יותר