אתם יכולים לעשות סרטון על התופעה שבסרטים וסרטונים אנחנו מצליחים לקרוא גם את הכתוביות וגם לראות את הסרט אבל כשאנחנו שמים לב לזה זה מתבלבל לנו ולוקח לנו זמן לקלוט את זה מחדש?
טיפ איך לזכור איזו מבין השניים מדגישה איזה חלק במילה - מיקום הע'. מלרע - הע' בסוף המילה ולכן מדגישים את סופה של המילה. מלעיל - הע' באמצע המילה ולכן מדגישים את תחילת - אמצע המילה.
יש לכם טעות גרפית ב־0:47 - "הברה" אינה "אות", ובמילה "מאור" יש שתי הברות: מ+אור. לכן סימון הטעם על ה־א' הוא עדיין על ההברה האחרונה. עדכון: גם ב־4:06 "נ+תנ+יה"
דווקא לא. הנטייה של המילה "נס" ברבים היא "ניסים", ולא "נסים". ביוני 2017 פורסמו כללי הכתיב המלא החדשים, ואחד השינויים העיקריים בהם הוא שתנועת i תיכתב ביו"ד גם במילים כגון אמיתי, לעיתים, ליבי, לצידו, מגינים, איתך. לפי הכלל שנהג עד אז לא נכתבה במילים אלו יו"ד - בהתאמה לצורת היסוד שלהן שאין בה יו"ד (כגון 'אמתי' על פי אמת, 'לבי' על פי לב, 'מגנים' על פי מגן).
סרטון ממש מעניין. אני לומד עברית כבר שנה ועוד כמה חודשים, ואני תמיד מתקשה עם הקטע הזה. במיוחד כשאני קורא שמות אני כל הזמן מדגיש את החלק הלא נכון של השם בלי לדעת.
היי, ברור שיש לכם עורכים לשוניים. הבעיה היא שאם סומכים רק עליהם ולא גם על הרקע של המגישים, אין מנוס משגיאות. למשל צרור שוואים בתחילת "לתקופת התחיה" אם לא מקשיבים וגם מפנימים בשיעור בחטיבה שהצרור מתפרק לחיריק ב-ל אז תמיד יתפלק שם letkufa (אגב שווא לא אמור לההגות כלל, אבל נניח לזה רגע) במקום litkufa.
הסירטון מתעלם מהשפעת המילעיל של הערבית על 'כפרה' , ו'חיפה' (ואפשר להמשיך עם 'אחלה' ו'סבבה' ו'יפו' ו'עכו' ועוד) ומהאפשרות שמשם גם באה תחושת הישירות והחום. סירטון על מחיקת שפה אחת אולי מחק בדרך שפה אחרת, מקומית. ואולי זו בכלל נקמתה של הערבית...
היא אפילו לא משחקת כאן חלק, זה עניין פנימי של העברית עם עצמה. אין סיבה להזכיר שפה אחרת כשזה לא רלוונטי. השינוי למלעיל האשכנזי קרה באירופה, אין לערבית קשר לכך. אם כבר אפשר לשאול אם האיטלקית המלעילית (או המלעילית דמלעילית) השפיעה לכיוון הזה, מה גם שהיא שפה חמה. זה כבר יותר בכיוון.
דור, אני הייתי מנחש שהערבית כן שיחקה חלק בהגיית שמות ערים שגרו בהן ערבים כמו חיפה ויפו ומילים שהגיעו מערבית כמו סבבה ואחלה. וגם שהשפיעה על דיבור של אנשים שגרו בסביבה דוברת ערבית.
בדיוק משה או דינה מהשכונה* מגיע מעדות ספרד מהסלנג והשפה הערבית עדות אשכנז מבטאות את זה מתנשא בנימה מורתית מרגיזה אל תקרא לו מוושה קוראים לו מושהה אשכנז ערמומיים רוצים לנכס אליהם מה שלו להם נוכלים
כשהיינו ילדים רוב שמות המשחקים (לא המשחקי קופסה) היו מילה רגילה רק נהגת במעיל סכין, קירות, שיגועים (גרסה של 'אחד באמצע' רק בלי מעגל), זיכרון, מחבואים (גיליתי אחר-כך שיש מקומות שהוגים את זה במלרע)
כיף לראות שאתם אנושיים. בשנייה 54 יש הקלטה שאומרת: "דווקא ככה" ודניאלה לא אומרת ככה... נקודה נוספת, ההליכה אחר ההגייה הספרדית נבעה מהסכם של הרב קוק (שבן יהודה היה מתייעץ איתו המון) והרב בן ציון חי עוזיאל שההגייה תהיה ספרדית והכתב אשכנזי. מסופר שכשהרב בן ציון חי עוזיאל יצא מהפגישה הוא אמר כבדיחה: "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו". סרטון מצוין.
יש לך טעות בייחוס של ה"מלרע" לספרדים, גם האשכנזים ככה מתפללים והוגים את המילים, רק החסידים הגיעו ולא נתנו תשומת לב לדקדוק, ושינו הרבה מילים למלעיל. מה שבן יהודה הכריע לטובת הספרדים, זה צורת היגוי הניקוד.
המילה "מלעיל" באה מארמית ופירושה - "מלמעלה", כשהאותיות 'מל' בתחילת המילה הן מוספיות למילה "עיל" שפירושה - מעלה, כך שאין אפשרות להגות אותה במלעיל כי בצורתה המקורית היא בת רק הברה אחת... לתשומת ליבכם...
דניאלה , הכל יפה ונחמד ,אבל את גם צריכה ללמוד קצת על ו' החיבור . את אומרת ' ופה ' = vepo....מה ? היית צריכה לומר ufo... אם להנגיש... אזי להנגיש נכון. תודה צ'יקו
רק לי מוזר שב1:43 אומרים שספרדית היא שפה מלעילית כמעט לגמרי ובכל שאר הסרטון מתייחסים להגייה הספרדית דווקא בתור המלרעית? אפשר לצפות שההגייה בעברית תהיה מושפעת מהשפה במקום שהיא התפתחה בו, מפתיע שקרה ההיפך.
לא רק לך מוזר, גם אני לא הבנתי. בתחילת הסרטון נאמר ש"הגייה ספרדית נחשבת מלרעית", בהמשך ש"ספרדית היא 80% מלעילית" ואחרי זאת, שוב: "בבחירה בין ההגייה הספרדית-מלרעית.. " ??
כאן היא הטעות ..סילפו את השפה העברית שהבליעו את הח' והע' ..צריך להדגיש את הח' והע' בדיבור..ולא לומר כית ואין..חבל על הסילוף ..מה שאני זוכרת מימי ילדותי שלא היו לי טעויות כתיב הודות לכך שביטאתי את הח' והע'..בלי בושה..למה להתבייש בשפה שלנו??
"אל תשכחו להפעיל כתוביות?" 0:34 "עניין של התאמה". התכוונתם - 'הטעמה'. לפני שאתם ממליצים לנו להפעיל כתוביות תעסיקו מישהו שיודע עברית כמו שצריך שירשום את הכתוביות.
תתפלאו, אבל הגייה של פעלים בזמן עבר בגופים נוכחים ונוכחות במלעיל הנפוצה בימינו בלשון הדיבור היא דווקא ההגייה המקורית שלהם, בעוד שההגייה התקנית שלהם שהיא במלרע מבחינה היסטורית היא בכלל מוטציה.
יש מילים שאנחנו הוגים במלרע ולפעמים הופכים אותם למלעיל כדי להקל את כובד המילה (כמו מאור, כפרה)...אבל מי אמר שהמלעול הזה קשור ליידיש?? המלעיל קיים בפני עצמו בכל שפה כולל בשפה העברית הספרדית (שהוצגה בסרטון כמלרעית). לדעתי, אנחנו ממלעילים מילים כי זה יוצר חיבה כמו שהצגת בסרטון אבל אין קשר ליידיש. שאלה מעניינת היא למה מילעול הוא זה שגורם לנו להרגיש חיבה ולא מלרע
לא מדוייק. הפירוש המדויק המילולי של המילה "מלעיל" הינו "מלמעלה". עיין בתרגומי אונקלוס בכל מקום שנכתב בתורה מלמעלה. אכן גם מלרע פירושו המילולי הוא מלמטה.
לא אמרתם את אחד הדברים האבסורדים בסיפור, שהיום מלעיל נשמע לנו יותר מזוהה עם מזרחיות ועממיות ומלרע מזוהה עם פורמליות "אשכנזית" (סטייל חיקויים של שחר חסון) אני מאוד אשמח שתעשו פרק על איך נוצר המבטא הישראלי. כי הוא לא המבטא המקורי של עברית כאמור ומעניין אותי איך ומתי הוא נוצר כי זה בסוף צליל ייחודי. נגעתם בזה קצת בפרק הזה ובפרק על אותיות גרוניות אבל זה לא כיסוי מלא. למשל בסרטים ישראלים משנות ה50, חלק מדברים ממש כמו היום וחלק מדברים במבטאים שונים לגמרי. מה ההסבר לזה? תודה
זה לא מדויק: העברית המדוברת לרוב היא במבטא ספרדי, ובכלל לא העברית הנקמה שמדוברת אצלנו, ונקראות ״לשון הקודש״. והעברית עם המלעיל היא עברית (לשון הקודש) אשכנזית, לא יידיש. ומה היתה ההגיה בזמן הגמרא....מאיפה אתם יודעים?
החמימות של המלעיל היא לא נכונה. בגלל שהורים קוראים לילדיהם בד"כ במלרע שיוצר קירבה, ואילו הרחוב קורא לילד בד"כ במלרע. בדיוק באותו אופן אישה לא קוראת לבעלה במלעיל אלא במלרע. מה שצריך לשנות את הגדרת החמימות לאולי קלילות או פשיטות.
בבקשה לשים את הכתוביות האנגלית. אנשים מחוץ לישראל גם רוצים להבין, (ואיך אני יכולה ללמוד עברית בלי כתוביות אנגלית? ניסיתי, אבל זה קשה מאוד ואיטי.. היי מאמריקה וחג חנוכה שמח!)
שמתי כתוביות באנגלית. לסוף התעצלתי, אמשיך בהמשך. דורש בדיקה והכל אבל עדיין... Put English translation. I got lazy at the end, I will continue later. It still needs to be checked, but still
יש לי זכרון חרוט מבית הספר ממורה ללשון שאמרה לנו שאי אפשר לומר ״נורא יפה״ ״נורא חכם״ או ״נורא טוב״ כי נורא זה דבר לא טוב ויכול להאמר רק כמלה בפני עצמה ״איום״, או כ ״איום ונורא״ כדבר לא טוב......הרבה מאוד אנשים כולל בטלויזיה (שאמורים לדבר בשפה יותר ״גבוהה״) אומרים כל הזמן ״נורא טוב״ וזה לא נכון...... נורא לא יכול להיות טוב...! כדי להעצים משהו טוב צריך לומר ״מאוד יפה, מאוד טוב".......
עוד אחד בנוגע להבדל בערים זה עם ברחובות- רחו*בות* זה רחוב ברבים, ור*חו*בות זו העיר. ככה שגם יש את המילרע להראות "חיבה" וגם יש רמה מסויימת של שינוי משמעות בין שתי הגרסאות
כאן מתקנים: ב-00:46 סימון ההטעמה (מלעיל) נכתב בטעות על האות א׳ במקום על מ׳. תודה למחדדים!
אתם יכולים לעשות סרטון על התופעה שבסרטים וסרטונים אנחנו מצליחים לקרוא גם את הכתוביות וגם לראות את הסרט אבל כשאנחנו שמים לב לזה זה מתבלבל לנו ולוקח לנו זמן לקלוט את זה מחדש?
שמתי לב לזה
גם ב-4:06 יש טעות בהדגשה. היו"ד מודגשת במקום הת"ו
והה"א במקום היו"ד
יש בעו כמה מקומות בסרטון שהסימונים במלעיל והמלרע לא מדויקים
המשפט האחרון בסרטון היה שווה את כולו. תודה!
סרטון פצצתי מאין כמוהו, וכן המשפט האחרון בהחלט יגרום לי להעביר את החוכמה הזו הלאה😄
טיפ איך לזכור איזו מבין השניים מדגישה איזה חלק במילה - מיקום הע'.
מלרע - הע' בסוף המילה ולכן מדגישים את סופה של המילה.
מלעיל - הע' באמצע המילה ולכן מדגישים את תחילת - אמצע המילה.
מלרע הוא ילד רע אז שמו אותו בסוף
ככה המורה שלי ללשון הסבירה לי ואני עדיין זוכר
יואו זה טוב
מלעיל מגיע בארמית. לעיל-פירושו לפני(כמו עיין לעיל),לכן מלעיל-פירושו משעבר/מלפני
רק שזה "מל+רע" ו"מל+עיל" ובשני המקרים ה־ע' על ההברה האחרונה...
@@adrianblake8876
זה לא משנה, התכוונתי שאם הע בסוף המילה הדגש אם על הסוף, ואז את המילה השניה (המלעיל) אתם זוכרים כזאתי שהדגש על ההתחלה.
יש לכם טעות גרפית ב־0:47 - "הברה" אינה "אות", ובמילה "מאור" יש שתי הברות: מ+אור. לכן סימון הטעם על ה־א' הוא עדיין על ההברה האחרונה.
עדכון: גם ב־4:06 "נ+תנ+יה"
אחלה סרטון! הלוואי שהעורכים היו נעזרים בבלשנים שיראו להם איפה לשים את הדגשים בצורה טובה בעריכה הסופית ♥
סרטון פשוט מצוין!!! מעניין, מעמיק, מדליק ומצחיק!! תודה רבה לכם! תמשיכו לעשות טוב!
חמוד אבל היא חכמולוגית מדי
מדהים!! מרתק , דווקא ההגייה האשכנזית נחשבת לפחות פורמלית , אליטיסטית .
זה הסרטון הכי טוב שלאכם! במלעיל
מדהימה!!! הסברת מעולה!!♥️
חח יפה אהבתי.
מחכים ומוגש בצורה כיפית.
נ.ב. השם נסים נכתב באות י' אחת ולא כמו שכתבתם ניסים.
נס, ברבים נסים.
דווקא לא. הנטייה של המילה "נס" ברבים היא "ניסים", ולא "נסים".
ביוני 2017 פורסמו כללי הכתיב המלא החדשים, ואחד השינויים העיקריים בהם הוא שתנועת i תיכתב ביו"ד גם במילים כגון אמיתי, לעיתים, ליבי, לצידו, מגינים, איתך. לפי הכלל שנהג עד אז לא נכתבה במילים אלו יו"ד - בהתאמה לצורת היסוד שלהן שאין בה יו"ד (כגון 'אמתי' על פי אמת, 'לבי' על פי לב, 'מגנים' על פי מגן).
הסרטון הזה פשוט מעולה
סרטון ממש מעניין. אני לומד עברית כבר שנה ועוד כמה חודשים, ואני תמיד מתקשה עם הקטע הזה. במיוחד כשאני קורא שמות אני כל הזמן מדגיש את החלק הלא נכון של השם בלי לדעת.
היי, ברור שיש לכם עורכים לשוניים. הבעיה היא שאם סומכים רק עליהם ולא גם על הרקע של המגישים, אין מנוס משגיאות. למשל צרור שוואים בתחילת "לתקופת התחיה" אם לא מקשיבים וגם מפנימים בשיעור בחטיבה שהצרור מתפרק לחיריק ב-ל אז תמיד יתפלק שם letkufa (אגב שווא לא אמור לההגות כלל, אבל נניח לזה רגע) במקום litkufa.
זה הסרטון הכי טוב שלכם! ❤️❤️❤️
הגשה מעולה, קלילה ומצחיקה
חוץ מהג'ינס ,הסרטון מעולה!!!! , אהבתי מאוד, תודה.
א זה מעניין. בה הצורה של ההגשה מעולה. גם הבחורה שמעבירה את זה כאן וגם שאר המגישים והמגישות בשאר הסרטים עושים את זה בצורה מגניבה ובחן לא מבוטל.
סרטון אדיר
עוד כאלו בבקשההה
הסירטון מתעלם מהשפעת המילעיל של הערבית על 'כפרה' , ו'חיפה' (ואפשר להמשיך עם 'אחלה' ו'סבבה' ו'יפו' ו'עכו' ועוד) ומהאפשרות שמשם גם באה תחושת הישירות והחום. סירטון על מחיקת שפה אחת אולי מחק בדרך שפה אחרת, מקומית. ואולי זו בכלל נקמתה של הערבית...
היא אפילו לא משחקת כאן חלק, זה עניין פנימי של העברית עם עצמה.
אין סיבה להזכיר שפה אחרת כשזה לא רלוונטי. השינוי למלעיל האשכנזי קרה באירופה, אין לערבית קשר לכך. אם כבר אפשר לשאול אם האיטלקית המלעילית (או המלעילית דמלעילית) השפיעה לכיוון הזה, מה גם שהיא שפה חמה. זה כבר יותר בכיוון.
דור, אני הייתי מנחש שהערבית כן שיחקה חלק בהגיית שמות ערים שגרו בהן ערבים כמו חיפה ויפו ומילים שהגיעו מערבית כמו סבבה ואחלה. וגם שהשפיעה על דיבור של אנשים שגרו בסביבה דוברת ערבית.
More Rose
ערבית ועברית ארמית שפת אבותינו , אידש שפת הנאצים בני השטן שאינם קשורים למחוזותינו!
בדיוק
משה או דינה מהשכונה* מגיע מעדות ספרד מהסלנג והשפה הערבית
עדות אשכנז מבטאות את זה מתנשא בנימה מורתית מרגיזה
אל תקרא לו מוושה קוראים לו מושהה
אשכנז ערמומיים רוצים לנכס אליהם מה שלו להם
נוכלים
@@davidccohen7075 אני חושב שלתקופה לא קצרה רוב עמנו דיבר בשפה הזו, ועל אף הדמיון בינה לבין הגרמנית אין שום סיבה למחוק את התרבות היידישית
אחד הסירטונים הכי אהובים עליי
אני הולך להתנשא עכשיו על כל החברים שלי. תודה רבה!
רק על בדיחת הקרש בסוף מגיע לך לייק
I stand with Israel from Brazil 🇧🇷🤝🏻🇮🇱❤
Thanks friend!
Love Brazil too, Rio is a wonderful place
Fine than, but it's kinda irrelevant here
ממש מעניין ומחכים! שאפו!
כשהיינו ילדים רוב שמות המשחקים (לא המשחקי קופסה) היו מילה רגילה רק נהגת במעיל
סכין, קירות, שיגועים (גרסה של 'אחד באמצע' רק בלי מעגל), זיכרון, מחבואים (גיליתי אחר-כך שיש מקומות שהוגים את זה במלרע)
אני אישית מעדיף עבדים מיבוא מיוחד ממדגסקר, תודה מראש
גם אני מעדיף זאת
מעניין מאוד אהבתי
אחלה סרטון. רק הערה קטנה לגבי ההגייה "חיפה" במלעיל - סביר הרבה יותר שבמקרה הזה הערבית יותר אחראית למילעול מהיידיש.
לא חושב שניתן להסביר את הנושא בצורה טובה יותר. יא אדירים :)
אהבתי, במיוחד את הכותרת
5:17 אני אזכור את זה עכשיו לנצח 😂
לגבי איך לזכור: בתיכון במבחני הלשון למיניהם הייתי זוכר שמלרע זה בסוף (מתקשר עם סוף רע) ומלעיל זו האופציה השניה.
כיף לראות שאתם אנושיים. בשנייה 54 יש הקלטה שאומרת: "דווקא ככה" ודניאלה לא אומרת ככה...
נקודה נוספת, ההליכה אחר ההגייה הספרדית נבעה מהסכם של הרב קוק (שבן יהודה היה מתייעץ איתו המון) והרב בן ציון חי עוזיאל שההגייה תהיה ספרדית והכתב אשכנזי. מסופר שכשהרב בן ציון חי עוזיאל יצא מהפגישה הוא אמר כבדיחה: "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו".
סרטון מצוין.
תוכן נפלא
אהבתי את המגישה
סרטון נפלא
הפוך חמודים שלי! סלנג חיבתי הוא במלעיל ספרדי
יש לך טעות בייחוס של ה"מלרע" לספרדים, גם האשכנזים ככה מתפללים והוגים את המילים, רק החסידים הגיעו ולא נתנו תשומת לב לדקדוק, ושינו הרבה מילים למלעיל.
מה שבן יהודה הכריע לטובת הספרדים, זה צורת היגוי הניקוד.
5:19 אהבתי את יכולת המשחק.
יפה מאד. רק הערה קטנה: בעברית לא "מקבלים החלטה", אלא "מחליטים". (דקה 1:15).
המילה "מלעיל" באה מארמית ופירושה - "מלמעלה", כשהאותיות 'מל' בתחילת המילה הן מוספיות למילה "עיל" שפירושה - מעלה, כך שאין אפשרות להגות אותה במלעיל כי בצורתה המקורית היא בת רק הברה אחת... לתשומת ליבכם...
זכרונות אינפי🫠
חח איזה קטע, אז נו אנחנו האשכנזים בסוף אחראיים לשפה החפפית כביכול. חח קטע
דניאלה , הכל יפה ונחמד ,אבל את גם צריכה ללמוד קצת על ו' החיבור .
את אומרת ' ופה ' = vepo....מה ?
היית צריכה לומר ufo...
אם להנגיש... אזי להנגיש נכון.
תודה
צ'יקו
רק לי מוזר שב1:43 אומרים שספרדית היא שפה מלעילית כמעט לגמרי ובכל שאר הסרטון מתייחסים להגייה הספרדית דווקא בתור המלרעית? אפשר לצפות שההגייה בעברית תהיה מושפעת מהשפה במקום שהיא התפתחה בו, מפתיע שקרה ההיפך.
ספרדית הכוונה לאספניולית והגייה ספרדית הכוונה לעברית של יוצאי ערב
לא רק לך מוזר, גם אני לא הבנתי. בתחילת הסרטון נאמר ש"הגייה ספרדית נחשבת מלרעית", בהמשך ש"ספרדית היא 80% מלעילית" ואחרי זאת, שוב: "בבחירה בין ההגייה הספרדית-מלרעית.. " ??
איפה אבשלום קור בכל הקטע הזה?
כאן היא הטעות ..סילפו את השפה העברית שהבליעו את הח' והע' ..צריך להדגיש את הח' והע' בדיבור..ולא לומר כית ואין..חבל על הסילוף ..מה שאני זוכרת מימי ילדותי שלא היו לי טעויות כתיב הודות לכך שביטאתי את הח' והע'..בלי בושה..למה להתבייש בשפה שלנו??
מזל שאין את זה בבגרות
חשבתי שזה יהיה בדיוק ההפך, שדווקא השפה האשכנזית תהיה הרהוטה והמקצועית יותר, והופתעתי!
1:56 איך היה המבחן?
😂😂
רגע, מה זה נעימת הגיטרה שמיתנגנת שם? מוכרת מאוד.. אבל לא נראית לי שייכת. מישהו זוכר?
זה גם מה שאני חשבתי
טעות קטנה בכתוביות לקראת הסוף... צריך להיות הטעמה במקום התאמה (מה שכרגע) :)
בקיצור זה פעמיים
איזו מגישה חמודההה
גם אצל האשכנזים ההגייה התקנית הייתה מלרעית - בקריאת התורה גם אם משתמשים בהגייה אשכנזית קוראים במלרע, המילים העבריות שהתווספו לאידיש נהגו במלעיל
I only understood when she said Ashkenazi and Sefardi. Nice video tho.
השתמשתם ב fragola כמחווה לתותית ומלעיל? 🤓
טוב לדעת.
"אל תשכחו להפעיל כתוביות?" 0:34 "עניין של התאמה". התכוונתם - 'הטעמה'. לפני שאתם ממליצים לנו להפעיל כתוביות תעסיקו מישהו שיודע עברית כמו שצריך שירשום את הכתוביות.
תוקן מתברר (:
🔥
בועז תמיד נהגה במלעיל, גם אצל הספרדים
מי חשב שהם ימצאו מגישים סאחים יותר אה
מה זה נקמת היידיש במי היא מתנקמת מי האויב?
רק אני חשבתי כשראיתי את השם שך הסרטון על חסם מלעיל וחסם מלרע?
כותבים עם הכפלה של האותיות וו ויוד בכתיב חסר ניקוד, גם בגלל היידיש?
ביידיש כותבים ככה בגלל שכך כתבו בעברית, במשנה ובתלמוד
💯
תתפלאו, אבל הגייה של פעלים בזמן עבר בגופים נוכחים ונוכחות במלעיל הנפוצה בימינו בלשון הדיבור היא דווקא ההגייה המקורית שלהם, בעוד שההגייה התקנית שלהם שהיא במלרע מבחינה היסטורית היא בכלל מוטציה.
LMAO blew my mind
המילה מלעיל היא מלרעית. בילבול מוחלט...
המשפט האחרון שהיא אמרה חשבתי עליו לפני שהיא אמרה אותו
חמודה בסך הכל
אמן שהיידיש תמשיך לנקום. יידיש זאל לעבען און העברעיש זאל שטארבען!
ווס האקסטן קופ?
@@אורגדול-ל5פ האק איך נישט אין קיין קאפ
יש מילים שאנחנו הוגים במלרע ולפעמים הופכים אותם למלעיל כדי להקל את כובד המילה (כמו מאור, כפרה)...אבל מי אמר שהמלעול הזה קשור ליידיש??
המלעיל קיים בפני עצמו בכל שפה כולל בשפה העברית הספרדית (שהוצגה בסרטון כמלרעית).
לדעתי, אנחנו ממלעילים מילים כי זה יוצר חיבה כמו שהצגת בסרטון אבל אין קשר ליידיש.
שאלה מעניינת היא למה מילעול הוא זה שגורם לנו להרגיש חיבה ולא מלרע
05:10 תיישמו את זה כל עם ישראל!!!!!
תמיד אני שוכח אחרי יומיים מה זה מה...
מי זו דניאלה רגב החתיכה הזו ולמה לא ראיתי אותה עד היום 😍
היא חייבת להחליף משקפיים
זה גדול מידי
איך לא לקחו תימני לעשות את סיקור על זה?
מה המנגינה ברקע מ1:15?
spanish romanza
מלעיל מגיע מהשפה הארמית. לעיל-פירושו לפני(כמו עיין לעיל),לכן מלעיל-פירושו משעבר/מלפני
לא מדוייק. הפירוש המדויק המילולי של המילה "מלעיל" הינו "מלמעלה". עיין בתרגומי אונקלוס בכל מקום שנכתב בתורה מלמעלה. אכן גם מלרע פירושו המילולי הוא מלמטה.
חיפה (מלרע) זה בעברית חיפא (מלעיל) זה בערבית حيفا
אוקיי.
יש לה את השיער הכי מהמם שראיתי בחיי.
לא אמרתם את אחד הדברים האבסורדים בסיפור, שהיום מלעיל נשמע לנו יותר מזוהה עם מזרחיות ועממיות ומלרע מזוהה עם פורמליות "אשכנזית" (סטייל חיקויים של שחר חסון)
אני מאוד אשמח שתעשו פרק על איך נוצר המבטא הישראלי.
כי הוא לא המבטא המקורי של עברית כאמור ומעניין אותי איך ומתי הוא נוצר כי זה בסוף צליל ייחודי. נגעתם בזה קצת בפרק הזה ובפרק על אותיות גרוניות אבל זה לא כיסוי מלא. למשל בסרטים ישראלים משנות ה50, חלק מדברים ממש כמו היום וחלק מדברים במבטאים שונים לגמרי. מה ההסבר לזה?
תודה
3:30 השם שלי דווקא עבר מילרוע ולא מלעול. כמו גם בועז
הטעמה לא התאמה.
04:05 לגבי נתניה:
יש עד שתי אפשרויות בנוסף לנתני֫ה ונת֫ניה:
'תַנְיָה
וגם
נְ(e)תני(o)ה, במבטא צרפתי(8
אחלה סרטון בחורה מדליקה ממש
זה לא מדויק: העברית המדוברת לרוב היא במבטא ספרדי, ובכלל לא העברית הנקמה שמדוברת אצלנו, ונקראות ״לשון הקודש״. והעברית עם המלעיל היא עברית (לשון הקודש) אשכנזית, לא יידיש. ומה היתה ההגיה בזמן הגמרא....מאיפה אתם יודעים?
החמימות של המלעיל היא לא נכונה.
בגלל שהורים קוראים לילדיהם בד"כ במלרע שיוצר קירבה, ואילו הרחוב קורא לילד בד"כ במלרע.
בדיוק באותו אופן אישה לא קוראת לבעלה במלעיל אלא במלרע.
מה שצריך לשנות את הגדרת החמימות לאולי קלילות או פשיטות.
בבקשה לשים את הכתוביות האנגלית. אנשים מחוץ לישראל גם רוצים להבין, (ואיך אני יכולה ללמוד עברית בלי כתוביות אנגלית? ניסיתי, אבל זה קשה מאוד ואיטי.. היי מאמריקה וחג חנוכה שמח!)
בהצלחה!
@@הילהוייל תודה! 💓
שמתי כתוביות באנגלית. לסוף התעצלתי, אמשיך בהמשך. דורש בדיקה והכל אבל עדיין...
Put English translation. I got lazy at the end, I will continue later. It still needs to be checked, but still
@@sharonefee1426 thank you so much! 💓
חחח... הגשה גאונית
"כמה" נאמרת במקרא במילעיל.
לא... "כמה ימי שני חייך " עיין בבראשית כפרעה פוגש את יעקב...שים לב שהטעם הוא על המ' כלומר זה מלרע
מחיה השפה העברית היה הרב אברהם מויאל ובן יהודה
והם הרב היה גר ביפו
יש לי זכרון חרוט מבית הספר ממורה ללשון שאמרה לנו שאי אפשר לומר ״נורא יפה״ ״נורא חכם״ או ״נורא טוב״ כי נורא זה דבר לא טוב ויכול להאמר רק כמלה בפני עצמה ״איום״, או כ ״איום ונורא״ כדבר לא טוב......הרבה מאוד אנשים כולל בטלויזיה (שאמורים לדבר בשפה יותר ״גבוהה״) אומרים כל הזמן ״נורא טוב״ וזה לא נכון...... נורא לא יכול להיות טוב...! כדי להעצים משהו טוב צריך לומר ״מאוד יפה, מאוד טוב".......
ABCD
המילה נורא היא לא בהכרח רע. זה פשוט מתחבר עם הפירוש של דבר עוצמתי שבדר"כ מאיים (לטוב ולרע)
האמת ש"צריך" להגיד "יפה מאוד", "טוב מאוד" וכו'. שמעתי שהשימוש ב"מאוד" בהתחלה הוא בהשפעת האנגלית.
חחחחזק
סטלה של סרטון
הופתעתי, דיבור במלרע נשמע הרבה יותר אשכנזי ודיבור במלעיל יותר מזרחי
Not 'vepo' ufo, not vemile'el, umile'el.
Correct your mistakes prior to teaching others Hebrew.
עוד אחד בנוגע להבדל בערים זה עם ברחובות- רחו*בות* זה רחוב ברבים, ור*חו*בות זו העיר. ככה שגם יש את המילרע להראות "חיבה" וגם יש רמה מסויימת של שינוי משמעות בין שתי הגרסאות
מלעיל מראה חיבה, לא מלרע..
אני: טוב די נמאס כבר כל היום ביבי ביבי ביבי ביבי, הנה סרטון נורמלי בלי ביבי
3:50
-זורק את המחשב לפח-
העברית ה"מקראית" איננה קיימת. לשון הקודש היתה השפה של העם שלנו ובה נכתבו המקראות. בן יהודה החליט לשנותה ולשכללה ונקראה עברית. אך זה לא אותה שפה בסוף.