วีดีโอ

פאולה, למה העלת את הסרטון הזה? סתם מעניין אותי.. לדעתי זה היה בסוף החטיבה

פאולה , איפה את? מתגעגעת

מקווים לחזרתו הקרובה של בר 🙏🏻🎗

הרג אותי הראשון

מדהים שפאולה עוד מסרבת להתפקח

פאולה חמודה מאוד

טועה ומטעה. מדובר שאנטישמיות שמתגלה בזמן אמת. עד אז, אתן משחקות אותה שוות בין שוות אבל, לא מבינות (בכלל!) את הגויות (והגויים). אני לא מאשים אתכן. כשחיים בבועה בפרובינציה מרוחקת, בהתעלמות מוחלטת מההסטוריה של ההורים והסבים והסבתות מהגולה, ומתאמצים להתעלם מסיבת הסיבות מדוע אנחנו כאן, ורוצים מאד מאד להידמות לגויים, מגיעה ההפתעה למה לא!

חח אין על רמת גן !!

מזל טוב לליאון, בן אדם מקסים ומדהים, תמשיך להיות בדיוק כמו שאתה (סליחה שזה בא קצת באיחור) 🥳🎊💜🏵️

מהממת שלנו

המון מזל טוב לליאון היקר. שתהיה בריא אתה וכל משפחתך. תמשיך בעשייתך הנהדרת ולשמח את כל עם ישראל. שתהיה לך חגיגת יובל נהדרת. למרות שאתה בן 50, אתה לגמרי בשיא שלך. עלה והצלח!

מזל טוב שפע ברכות ואיחולים יום הולדת שמח לליאון בעלך שתמיד תהיו ביחד תשמחו תצחקו תחייכו תהנו בהצלחה גדולה הצלחה בכל מעשה ידיך ועוד הרבה שנים טובות של עשיה פוריה ומוצלחת אמן שאלוהים ישמור יברך ויגן עליכם מכל רע אמן בריאות ואושר הרבה נחת שיהיו לכם רק שמחות ואירועים אני ובעלי צופים בתכנית שלכם בטלוויזיה בערוץ 12 בכל יום מימי השידורים

לא צריך שומר ולא קולורבי, הכי מיותר בעולם!!! וכמובן בלי כוסברה!!!

אוליי את אוהבת אנשים .אבל לפעמים את שוכחת את זה.משהי כתבה שאת השראה לנשים.אישה שמתגרשת או שמגרשים אותה.ממש לא הייתי מעוניין שתתן השראה לאישתי או לבנות שלי.ובטוח שאם הייתי רווק לא הייתי מתחתן עם גרושה.שבוודאי מגיעה עם מטען נפשי. סטוץ ומשוחררת הבייתה.ובמחשבה שניה אוליי גם זה לא בריא לרווק.

אמת ! אוהבת אותך פאולה❤️

איפה אני יכולה עוד ללמוד על הדברים האלה ?

וואו את מדהימה אותי פאולה עם החוכמה שלך !! תודה לך

מי נתן לך זכות לעקוב אחרי אנשים. להיות בריוניתתתתתתת. מי נתן לך זכות להעליב...לא מכירה אותך. ולא מכירה כול שמות.....מי נתן זכות לפרסם אדם פרטי....ןלספר אל איזה שטויות של דרך שיקרת ולמחוק קדישששש. השכבה של קרובים......

חחחח כאלה יפים!! האהבה אצלכם קורנת דרך המסך!!❤️❤️

th-cam.com/users/milkamilkiheartvideos ממליצה מאוד על הערוץ של מילכה ים 🙂😄😄😄😄😄😄😄

את מדהימה ♥️

ואת ניראת מדהים , את כל כך יפה ויש לך גוף מדהים ❤️❤️

את מדהימה ואומרת דברים כל כך נכונים

פאולה את השראה בשבילי ♥️♥️

היי מה שמך בבקשה

אני שונא שפמיניסטיות מביאות סטטיסטיקות כי ימפגרות זה שהסטטיסטיקה היא לטובת הגברים אמור להכניס לכן למוח תמציאות האמיתית ולא תחלום שלכן

מה זה הקול הנדיר הזה של לאון? טרובדור מדהים. נשמח לאיזה שיר שלך במוסיקה הישראלית עם להקת הבנות המדהימות כולל פאולתך!👏👏👏👏👏

מקסימה

יפה לה להיות רזה

כמה שפאולה מקסימה

כל הסיוטים שלך נובעים מדחיה של עבודתך הלא רצויה כעורכת דין -שדרש הרבה השקעה של שעות עבודה, מבלי להיות לעצמך -ובשבילך עצמך - את ! ברגע שעזבת את זה מאחוריך. הכל השתנה לטובה. השלת מעצמך את האי נוחות בגילגול של עורכת דין. פשוט... הרגשת דחיה, ורצית להשיל מעצמך.את האי נחת. !!

אני אוהב נשים חזקות שעומדות על זכויותיהן הלגיטימיות אל תנסו אותי אני תמיד אתמוך בזכויות הנשים ללגיטימציה בחירה חופשית זכות פורמלית בחירה בצדק חברתי .

פאולה, סרטון מצוין. תודה. לא נוח לכול הנשים להתנהג בחיי היום יום בבגדים שחושפים טפח וטפחיים, לא נוחים. מכיתה ו' החלטתי מבחירה אישית לא ללבוש בגדים ללא שרוול (קצר /ארוך), מכנסיים קצרים ומחשופים. בים /בבריכה אני לבושה בחולצה ובמכנסיים עד הברכיים על הבגד ים השלם והכי נוח לי. הכי נוח לי בבחירה הזו ומכבד אותי, בעיניי. אישה יכולה ללבוד כל בגד שייראה לה אבל היא צריכה לדעת שלא כולם התחנכו כמוה, לא כולם מאופקים כמוה ורשויות החוק לא תמיד ממהרות לבדוק תלונה של הטרדה, אם תוטרד בגין לבושה, חלילה. כלומר, הכול מתחיל בגיל הרך, בחינוך, שירים, סיפורים וציורים והדרכת הפעוטות להתנהגות מכבדת, לא שופטת וכו'.

מקסימה שכמוך ❤️

פאולה ,; את אשת חיל. מוכשרת. כריזמטית. ומאוד מאוד ישרה , וישירה !! יישר כוחך !!@

אני רוקדת עם הסירים והתבשילים יוצאים טעימים מאי פעם!🙏🙋🏻‍♀️🏡

נרשמתי ומקווה שהערוץ יגדל ויתבסס.🙏🦋🦋🙋🏻‍♀️

אם חברי המין האנושי היו ניגשים לרופא הפרטי שלהם - המכיר את הבריאה על בוריה, היודע את כל הנסתרות, המבין את המניעים והדחפים שלה, הבוחן כליות ולב - הוא היה מסתכל בהם ארוכות ואומר: "אתם כולכם חולים. רואים את השרפות באמריקה? זה אתם שבוערים מחום. והשיטפונות באירופה, בהודו ובסין? זה היחס השלילי ביניכם שיצא מאיזון ושוטף את העולם, מציף אותו". כל המתחולל בעולם ומתגלם במכות הטבע מתפרץ מבפנים כלפי חוץ. הצפות וסערות, שרפות ומגפות - הכול שיקוף של מה שקורה בתוך כל אחד מאיתנו ובכולנו יחד. המקובלים מסבירים שהבריאה מסודרת בדמות אדם. הרמח"ל לדוגמה, איש רוח ומקובל ענק שחי ופעל באיטליה לפני כשלוש מאות שנה, כתב כי "כל העולם כולו הוא 'אדם גדול', והאדם הוא 'עולם קטן', ואין בזה אלא מה שבזה" ("קנאת ה' צבאות", כלל ב). האדם, "העולם הקטן", חולה באגואיזם. היחסים בינו לבין שאר בני האדם מקולקלים עד העצם. במקום שכל האיברים בגוף האנושות יפעלו בהדדיות וביחסי גומלין, פועל כל אחד לטובת עצמו והבריאות מתערערת. לכן עוד לפני שמזדרזים לפנות לטפל באופן מלאכותי בתופעות הגלובליות ההרסניות שבעולם הגדול, הריפוי מתחיל ביחס בין אדם לזולתו. למה? כי כל אדם הוא אוסף של רצונות שחותרים להתמלא בהנאה ותענוג. הרצונות האלה גדלים באדם ללא הרף ושואפים להעצים את כל הטוב לעצמו. הבעיה מתחילה כשהטוב של האחד מגיע על חשבון האחר - אז הופך טבע האדם לאגואיסטי והבלגן מתחיל. האגו מוליך אותנו בעורמה לניצול הזולת ומפתח בנו חוסר אכפתיות כלפי האחר. הוא דורש לשלוט, למשוך, לרדות. אולם מנגד איתני הטבע מראים לנו עד כמה אנחנו שבריריים ותלויים זה בזה. מרושתים בכפר גלובלי קטן, מחוברים בעולם אינטגרלי סבוך. ההתנגשות בין השניים מולידה משבר, אסון, מכת טבע. החודש מתמקד החולי במרחב האקולוגי. תופתעו או לא, אבל המקובלים מלמדים שבכוח הרצון שלו, האדם יכול לשנות לטובה את כל הטבע העצום. אם האדם יאזן את הרצון הפנימי שבו, ב"עולם הקטן" שבו, בכך הוא יבלום את ההתפתחות האגואיסטית המואצת בעולם כולו, ב"אדם הגדול". האיזון מתחיל מנקודת ההיפוך: לא להמשיך את המגמה האגואיסטית, אלא לפעול ככל האפשר ברוח אלטרואיסטית, מתחשבת, בנתינה לזולת. עצם הניסיון לעורר כוחות חיוביים - אפילו מלאכותיים - נגד הכוחות השליליים הטבעיים, מזמינים את עזרת הכוח העליון, הכוח הטוב והמיטיב, שירסן את האגו, יאזן את כל השלילי וירפא הכול. הטבע, הרופא העליון, שולט על היקום כולו, על הדומם, הצומח והחי, וגם אם לפרקים נראה שהמערכת יצאה מאיזון, זה רק כדי להביא את כל האיברים המדולדלים להתאחות יחד, להביא את בני האדם להתלכד יחד, להרכיב הזמנה משותפת ל"רופא החולים" שירפא את הגוף האנושי וישכין בו רוח חיים. לטבע יש תכלית להביא אותנו לרצון טוב, להבנה, לאיזון, לנשום את הבריאה. הוא פועל אך ורק כדי להביא אותנו לקיום נכון, לפסגה רוחנית חדשה. אף חיה או צמח לא מחריבים את הטבע כמו המין האנושי. אפילו שנראה כי בעלי החיים טורפים ורומסים, אבל הדומם, הצומח והחי בנויים בצורה מושלמת. הם משלימים את הטבע, ואילו האדם הורס ומחריב הכול. לכן אם בקרוב לא נשנה את היחס שלנו, בינינו ולטבע כולו, אז הטבע ילמד אותנו בצורה קשה איך לנהוג זה בזה, וכך נסיק איך לנהוג בו. עלינו לקבל אחריות על הטבע כולו, להתעלות מעל החשבונות האגואיסטיים הקטנים, להיות יותר טובים ואחראים ופחות גרועים והרסניים. ניתנה לנו יכולת סגולית להרגיע ולהשפיע על כל כוחות הטבע שנמצאים בדרגה נמוכה יותר מאיתנו. לכן מכות הטבע ניחתות עלינו בזו אחר זו. הסבל מוליך אותנו לקראת החלטה מכרעת אם להמשיך לזרום לפי הנטייה האגואיסטית, במגמה אנוכית על חשבון הזולת, או להתחבר יחד למען הגוף כולו, לרפואת המין האנושי. חופש הבחירה נמצא בידינו. במידה ונתייחס טוב לכל מה שמחוץ לנו נרגיש בריאים. אחרת נרגיש חלשים וחולים. לא נראה זאת ישירות. המין האנושי כבר לא ילד שמראים לו ישירות את הפעולות ההרסניות שלו. אבל הנזק מצטבר והמחלה דוגרת. לכן עלינו להתבגר ולהיות חכמים יותר. לפעול כמו שמצפים מאיתנו, גם אם אנחנו לא רואים תוצאות באופן ישיר. המקובלים שרואים מסוף העולם ועד סופו, קוראים לנו להקדים ולאמץ את הגישה המתחשבת ולקצר את הדרך, כך מיד נרגיש שינויים לטובה. הדרך המהירה היא להפעיל את כוח הרצון שלנו, למקד את המחשבה, לעורר את הלב שלנו לתפילה אל הכוח העליון שייתן לנו רפואה, שיעניק לנו שכל ורגש כך שנרצה לאזן את כל מערכות היחסים בינינו - בין בני האדם, בין בני המשפחה, בין אדם לזולת, בין האדם לחי, לצומח, אפילו לדומם. להכול.

שאננות קורונה: הבאים בתור הם הילדים עברנו את הגל הראשון, נעבור גם את הגל השני. זו הגישה שפחות או יותר מסכמת את אווירת שאננות הקורונה בקרב הציבור בישראל. נכון שגל ההתפרצות הנוכחי לא קיצוני כקודמיו, וגם החיסונים עדיין מעניקים הגנה, אבל כן ישנם דיווחים על עוד ערים שהופכות כתומות ואפילו אדומות, ולמרות זאת הציבור ממשיך להתנהל במעין אדישות. היחס השאנן וגלגולי העיניים אינם חדשים במחוזותינו. הם חלק ניכר מהטבע היהודי שלנו. אנחנו עם קשה-עורף, בעל כתפיים רחבות ועור של פיל, ומסוגלים לספוג עוד ועוד עד שנפעל לקראת שינוי מהותי. לכן ייקח זמן רב עד שנגיב נכון. גם מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, מי שהיה מופקד על המאבק בקורונה בשנה האחרונה, אמר הבוקר בריאיון: "בשנים הקרובות נצטרך לחיות את חיינו בצל הקורונה". כלומר זו תהיה מחלה שתישאר איתנו. וטוב שכך. בעיניי, המכה הזאת תשמור עלינו שלא נתפרע ולא נתפרץ לכיוונים מיותרים. כך נוכל להיות קצת יותר צנועים מבעבר, ונלמד איך לשפר את היחסים הווירטואליים בינינו. אני חושב שאחרי שהנגיף הכה בגיל השלישי ואחריהם בגיל הבוגר, בקרוב יבוא תורו של הדור הצעיר. כאשר המכה תגיע אליהם הבעיה תחריף. ילדים ישבו בבית, רחוקים זה מזה, ילמדו ויתקשרו ביניהם דרך קווי האינטרנט - וזה בכלל לא פשוט לילדים בגיל ההתבגרות. אלה שינויים גדולים שישנו את סדרי החיים שלנו. נרגיש על בשרנו העבה עד כמה המצב לוחץ עלינו. הצעירים יתגברו איכשהו, הם רגילים להידבק למסכים, אבל האווירה הכוללת תעיק על כולנו. הכיוון הכללי של הטבע הוא לא לפגוע בילדים שלנו, חלילה. אלא הטבע פועל במגמה אחת: להביא את כל חלקיו - דומם, צומח, חי והאנושות שבתוכם - לקשר אינטגרלי יפה, להתחשבות הדדית, ליחס משלים. הטבע שואף לאזן בין ההתקרבות החיצונית שלנו להתקרבות הפנימית. כל עוד אנחנו רחוקים זה מזה רגשית, אז גם הביטוי החיצוני מותאם לכך. יותר אנשים מעדיפים לעבוד מהבית, חומקים מהשכנים ממול, מסכמים את יחסי העבודה שלהם עם הקולגות במייל וסמס. גם אם נפגשים פה ושם, אז מי מעז להתחבק? היחס החברתי החדש הזה הוא טוב. ההכרה שלנו מתחדדת, המודעות כלפי מי אנחנו הופכת צלולה ולא מסתתרת מאחורי מסכות מתייפייפות. זאת האמת לשעה זו, "פיזור לרשעים - טוב להם וטוב לעולם". ומיהם הרשעים? מי שעסוקים בעצמם, שמים את עצמם במרכז וטרודים אך ורק בעולמם. האגואיזם שגובר בנו הוא שמאיץ את הריחוק החברתי בינינו. מיום ליום אנחנו הופכים ערלי לב, וגם פגיעה בצעירים לא תזיז לנו משהו בפנים. אבל ממכה למכה, משכבת גיל אחת לשכבת גיל תחתיה, אנחנו נתרגל לרעיון של הטבע: לא קרבה פיזית נדרשת מאיתנו, אלא קרבה פנימית. לא ישיבה משותפת סביב שולחן אחד, כשבפנים לוהטת סלידה זה מזה, אלא ריחוק פיזי הממלא בתוכו הרגשה משותפת של לב אחד. אלה סימנים יפים של הדור האחרון: המרחב הרוחני מתקרב למרחב הגשמי, שניהם באים לנקודת השקה. זה לא יקרה בגל הנוכחי, ואני בספק אם בגל שאחריו. האטימות והעקשנות הישראלית לא יביאו אותנו במהרה לתובנה הזאת. אבל מכות הטבע בדרכן יעברו עלינו עוד ועוד, עד שנעצור ונשאל את השאלות הנכונות. עד שנקפיא מהלכים ונחשוב מה הלאה. מוקד השינוי יפתיע גם אותנו. פתאום נראה בחוש איך נקיטת פעולות מוכרות כמו עטיית מסכה, חיסון שלישי, תו ירוק משודרג וסגירת הפרצות בנתב"ג לא עוזרות לנו. הן עוזרות במקצת, אבל לא באמת בולמות את המגפה. וכך הכול יתנקז לתרופה האמיתית: בניית יחסים חדשים בינינו, פיתוח רצון חדש לעזרה הדדית.

נהדרת.אמיצה .מקור השראה

אישה מדהימה תמשיכי לעשות את מה שאת עושה בהצלחה.

אישה מהממת ומעוררת השראה . מתאים לה שיער אסוף , מבליט את הפנים היפות

פאולה ולייאון יקרים. אתם מביאים שמחה לליבות רבים ולי כל יום בתוכניתכם. היום 21.7.2021 טובה ד. ראשל"צ

מהממת שאת

שאננות קורונה: הבאים בתור הם הילדים עברנו את הגל הראשון, נעבור גם את הגל השני. זו הגישה שפחות או יותר מסכמת את אווירת שאננות הקורונה בקרב הציבור בישראל. נכון שגל ההתפרצות הנוכחי לא קיצוני כקודמיו, וגם החיסונים עדיין מעניקים הגנה, אבל כן ישנם דיווחים על עוד ערים שהופכות כתומות ואפילו אדומות, ולמרות זאת הציבור ממשיך להתנהל במעין אדישות. היחס השאנן וגלגולי העיניים אינם חדשים במחוזותינו. הם חלק ניכר מהטבע היהודי שלנו. אנחנו עם קשה-עורף, בעל כתפיים רחבות ועור של פיל, ומסוגלים לספוג עוד ועוד עד שנפעל לקראת שינוי מהותי. לכן ייקח זמן רב עד שנגיב נכון. גם מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, מי שהיה מופקד על המאבק בקורונה בשנה האחרונה, אמר הבוקר בריאיון: "בשנים הקרובות נצטרך לחיות את חיינו בצל הקורונה". כלומר זו תהיה מחלה שתישאר איתנו. וטוב שכך. בעיניי, המכה הזאת תשמור עלינו שלא נתפרע ולא נתפרץ לכיוונים מיותרים. כך נוכל להיות קצת יותר צנועים מבעבר, ונלמד איך לשפר את היחסים הווירטואליים בינינו. אני חושב שאחרי שהנגיף הכה בגיל השלישי ואחריהם בגיל הבוגר, בקרוב יבוא תורו של הדור הצעיר. כאשר המכה תגיע אליהם הבעיה תחריף. ילדים ישבו בבית, רחוקים זה מזה, ילמדו ויתקשרו ביניהם דרך קווי האינטרנט - וזה בכלל לא פשוט לילדים בגיל ההתבגרות. אלה שינויים גדולים שישנו את סדרי החיים שלנו. נרגיש על בשרנו העבה עד כמה המצב לוחץ עלינו. הצעירים יתגברו איכשהו, הם רגילים להידבק למסכים, אבל האווירה הכוללת תעיק על כולנו. הכיוון הכללי של הטבע הוא לא לפגוע בילדים שלנו, חלילה. אלא הטבע פועל במגמה אחת: להביא את כל חלקיו - דומם, צומח, חי והאנושות שבתוכם - לקשר אינטגרלי יפה, להתחשבות הדדית, ליחס משלים. הטבע שואף לאזן בין ההתקרבות החיצונית שלנו להתקרבות הפנימית. כל עוד אנחנו רחוקים זה מזה רגשית, אז גם הביטוי החיצוני מותאם לכך. יותר אנשים מעדיפים לעבוד מהבית, חומקים מהשכנים ממול, מסכמים את יחסי העבודה שלהם עם הקולגות במייל וסמס. גם אם נפגשים פה ושם, אז מי מעז להתחבק? היחס החברתי החדש הזה הוא טוב. ההכרה שלנו מתחדדת, המודעות כלפי מי אנחנו הופכת צלולה ולא מסתתרת מאחורי מסכות מתייפייפות. זאת האמת לשעה זו, "פיזור לרשעים - טוב להם וטוב לעולם". ומיהם הרשעים? מי שעסוקים בעצמם, שמים את עצמם במרכז וטרודים אך ורק בעולמם. האגואיזם שגובר בנו הוא שמאיץ את הריחוק החברתי בינינו. מיום ליום אנחנו הופכים ערלי לב, וגם פגיעה בצעירים לא תזיז לנו משהו בפנים. אבל ממכה למכה, משכבת גיל אחת לשכבת גיל תחתיה, אנחנו נתרגל לרעיון של הטבע: לא קרבה פיזית נדרשת מאיתנו, אלא קרבה פנימית. לא ישיבה משותפת סביב שולחן אחד, כשבפנים לוהטת סלידה זה מזה, אלא ריחוק פיזי הממלא בתוכו הרגשה משותפת של לב אחד. אלה סימנים יפים של הדור האחרון: המרחב הרוחני מתקרב למרחב הגשמי, שניהם באים לנקודת השקה. זה לא יקרה בגל הנוכחי, ואני בספק אם בגל שאחריו. האטימות והעקשנות הישראלית לא יביאו אותנו במהרה לתובנה הזאת. אבל מכות הטבע בדרכן יעברו עלינו עוד ועוד, עד שנעצור ונשאל את השאלות הנכונות. עד שנקפיא מהלכים ונחשוב מה הלאה. מוקד השינוי יפתיע גם אותנו. פתאום נראה בחוש איך נקיטת פעולות מוכרות כמו עטיית מסכה, חיסון שלישי, תו ירוק משודרג וסגירת הפרצות בנתב"ג לא עוזרות לנו. הן עוזרות במקצת, אבל לא באמת בולמות את המגפה. וכך הכול יתנקז לתרופה האמיתית: בניית יחסים חדשים בינינו, פיתוח רצון חדש לעזרה הדדית.

פאולה 100% עקרבית. אבל גם פיקחית. ואישה עם ראש. והכי חשוב - מאוד מאוד ישרה , וישירה !! אימצי וחיזקי. יישר כוחך !! את כולך השראה ענקית לכל הנשים !!!!

.!!!!!!!!!!!!!!!!!פאולה רוזנברג, אלופה

אם היו עוד נשים אמיתיות-כמו פאולה; על המסך,על דפי התקשורת ובפרונט הכללי, המצב היה שונה במהותו, ולא היה צריך להצטדק ולהצדיק אותו..!

שאננות קורונה: הבאים בתור הם הילדים עברנו את הגל הראשון, נעבור גם את הגל השני. זו הגישה שפחות או יותר מסכמת את אווירת שאננות הקורונה בקרב הציבור בישראל. נכון שגל ההתפרצות הנוכחי לא קיצוני כקודמיו, וגם החיסונים עדיין מעניקים הגנה, אבל כן ישנם דיווחים על עוד ערים שהופכות כתומות ואפילו אדומות, ולמרות זאת הציבור ממשיך להתנהל במעין אדישות. היחס השאנן וגלגולי העיניים אינם חדשים במחוזותינו. הם חלק ניכר מהטבע היהודי שלנו. אנחנו עם קשה-עורף, בעל כתפיים רחבות ועור של פיל, ומסוגלים לספוג עוד ועוד עד שנפעל לקראת שינוי מהותי. לכן ייקח זמן רב עד שנגיב נכון. גם מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, מי שהיה מופקד על המאבק בקורונה בשנה האחרונה, אמר הבוקר בריאיון: "בשנים הקרובות נצטרך לחיות את חיינו בצל הקורונה". כלומר זו תהיה מחלה שתישאר איתנו. וטוב שכך. בעיניי, המכה הזאת תשמור עלינו שלא נתפרע ולא נתפרץ לכיוונים מיותרים. כך נוכל להיות קצת יותר צנועים מבעבר, ונלמד איך לשפר את היחסים הווירטואליים בינינו. אני חושב שאחרי שהנגיף הכה בגיל השלישי ואחריהם בגיל הבוגר, בקרוב יבוא תורו של הדור הצעיר. כאשר המכה תגיע אליהם הבעיה תחריף. ילדים ישבו בבית, רחוקים זה מזה, ילמדו ויתקשרו ביניהם דרך קווי האינטרנט - וזה בכלל לא פשוט לילדים בגיל ההתבגרות. אלה שינויים גדולים שישנו את סדרי החיים שלנו. נרגיש על בשרנו העבה עד כמה המצב לוחץ עלינו. הצעירים יתגברו איכשהו, הם רגילים להידבק למסכים, אבל האווירה הכוללת תעיק על כולנו. הכיוון הכללי של הטבע הוא לא לפגוע בילדים שלנו, חלילה. אלא הטבע פועל במגמה אחת: להביא את כל חלקיו - דומם, צומח, חי והאנושות שבתוכם - לקשר אינטגרלי יפה, להתחשבות הדדית, ליחס משלים. הטבע שואף לאזן בין ההתקרבות החיצונית שלנו להתקרבות הפנימית. כל עוד אנחנו רחוקים זה מזה רגשית, אז גם הביטוי החיצוני מותאם לכך. יותר אנשים מעדיפים לעבוד מהבית, חומקים מהשכנים ממול, מסכמים את יחסי העבודה שלהם עם הקולגות במייל וסמס. גם אם נפגשים פה ושם, אז מי מעז להתחבק? היחס החברתי החדש הזה הוא טוב. ההכרה שלנו מתחדדת, המודעות כלפי מי אנחנו הופכת צלולה ולא מסתתרת מאחורי מסכות מתייפייפות. זאת האמת לשעה זו, "פיזור לרשעים - טוב להם וטוב לעולם". ומיהם הרשעים? מי שעסוקים בעצמם, שמים את עצמם במרכז וטרודים אך ורק בעולמם. האגואיזם שגובר בנו הוא שמאיץ את הריחוק החברתי בינינו. מיום ליום אנחנו הופכים ערלי לב, וגם פגיעה בצעירים לא תזיז לנו משהו בפנים. אבל ממכה למכה, משכבת גיל אחת לשכבת גיל תחתיה, אנחנו נתרגל לרעיון של הטבע: לא קרבה פיזית נדרשת מאיתנו, אלא קרבה פנימית. לא ישיבה משותפת סביב שולחן אחד, כשבפנים לוהטת סלידה זה מזה, אלא ריחוק פיזי הממלא בתוכו הרגשה משותפת של לב אחד. אלה סימנים יפים של הדור האחרון: המרחב הרוחני מתקרב למרחב הגשמי, שניהם באים לנקודת השקה. זה לא יקרה בגל הנוכחי, ואני בספק אם בגל שאחריו. האטימות והעקשנות הישראלית לא יביאו אותנו במהרה לתובנה הזאת. אבל מכות הטבע בדרכן יעברו עלינו עוד ועוד, עד שנעצור ונשאל את השאלות הנכונות. עד שנקפיא מהלכים ונחשוב מה הלאה. מוקד השינוי יפתיע גם אותנו. פתאום נראה בחוש איך נקיטת פעולות מוכרות כמו עטיית מסכה, חיסון שלישי, תו ירוק משודרג וסגירת הפרצות בנתב"ג לא עוזרות לנו. הן עוזרות במקצת, אבל לא באמת בולמות את המגפה. וכך הכול יתנקז לתרופה האמיתית: בניית יחסים חדשים בינינו, פיתוח רצון חדש לעזרה הדדית.