הכל טוב ויפה אבל צריך להפסיק לכתוב שירים שהמילים אהבה ומוות נמצאות באותו משפט. כמה רציחות וכמה התאבדויות בגלל שמכניסים את זה לאנשים. יש אחריות לכותבי השירים. רוצים לרגש אנשים מאוהבים אבל תזכרו שיש לזה גם קצה שהוא כבר שחור מאד ולפעמים אוחז סכין.
השוטרים של הטבע תתארו לכם שבחברה שלנו הכול היה אפשרי, הכול מותר. כולם מלכלכים, שורפים, גונבים, הורגים. אחר כך מגיעה המשטרה, עושה סדר, מפעילה לחץ על כולם, אוכפת חוקים כבדים מאוד ונעשה שקט, רוגע, שלום ושלווה. אז המשטרה עוזבת. עכשיו השאלה, האם אנחנו חוזרים לאותו מצב נורא שהיינו בו לפני שהגיעה המשטרה, או שאנחנו שומרים על הסדר והיחס הטוב בינינו כאילו המשטרה עדיין בשטח? במציאות הכאוטית של ימינו, הטבע הוא כמו שוטר. מגיע לעשות בינינו סדר, להשליט עלינו את החוקים שלו, והוא לא יעזוב אותנו עד שנשתנה. חוקי הטבע כוללים חיבור יפה בין שונים, אחדות וערבות הדדית. תראו איזו חברה בנינו, הפוכה לגמרי: התחרות וההצלחה האישית מתירים לדרוס ולזלזל, לשנוא ולשקר. האנוכיות שלנו תומכת בשאיבה מכדור הארץ בלי חשבון, בזיהום העולם בלי מחשבה. לכן מופעלים עלינו לחצים מתגברים מצד הטבע, כמו השוטרים שמְמַשטרים אותנו כדי שנירגע ונתחיל לחיות כמו בני אדם. פתאום מגיע גל בדמות מגפה או מכת טבע, והאדם מתחיל לתהות: "אולי באמת משהו לא בסדר? אולי אנחנו צריכים להתחשב יותר באחרים?". ברגע שהאדם מתחיל לחשוב בקו חיובי התואם לחוקי הטבע האינטגרליים ומחליט להשתנות במקצת, אז מגיעה הקלה, הרפיית מתח. השרפה דועכת, השיטפון נעצר, המגפה נשלטת - כמו שהיה כשהמשטרה עזבה. ואז שוב האדם שוכח הכול כאילו לא היה אתמול. רץ לקנות, לטוס, לצעוק, לעמוד בפקקים שעות נוספות, לקלל את כל מי ומה שעומד בדרכו, להפיק את טיפת ההנאה שנדמה לו שהוא יכול עוד לסחוט מהעולם הזה. ושוב מגיע הלחץ, והמשטרה חזרה בקול סירנה. ושוב האדם מוכן להשתנות, לחשוב יותר על מה שהוא עושה, לתת דין וחשבון על מעשיו בפני החברה וכדור הארץ. פחות לחטוף לעצמו, יותר לפתוח את הלב. אז האדם מסכים לצאת במקצת מעצמו ולהרגיש את הזולת. ושוב הלחץ פוחת, השוטרים של הטבע מסתלקים, והאדם חוזר לסורו. כך חוזר חלילה - מכה, הסכמה, הקלה, שכחה - עד מתי? עד שנצליח להחזיק את עצמנו בצורה נכונה גם כשאין לחץ. ברגע שנשמור על החוקים גם בלי השוטרים, אז לא נצטרך יותר לחצים חיצוניים. כבר בתחילת המגפה התרעתי שהיא תבוא בגלים. למה בגלים? כדי לאפשר לנו להגיע בעצמנו להחלטה שאין לנו יותר לאן לחזור. שנסכים לעזוב את המצב החברתי ההרוס שהגענו אליו, ונפסיק להסתכל בגעגוע לאחור. אחרי כמה גלים שבהם עזבנו את "חוקי המשטרה", את חוקי הטבע, וחזרנו להשתולל בשגרה, מתחילה להתעורר בנו תובנה חדשה שבאמת כדאי שנתחיל להשתנות. ולא בגלל הפחד מהמשטרה שתגיע, מהחשש מפני עוד מכת טבע שתכה בנו חזק. לא בגללה כדאי לנו לשנות את היחס שלנו לחיים, אלא כי הטבע פועל לטובתנו, לבנות מאיתנו חברה יפה וטובה שפועלת בערבות ובאהבה.
השוטרים של הטבע תארו לכם שבחברה שלנו הכול היה אפשרי, הכול מותר. כולם מלכלכים, שורפים, גונבים, הורגים. אחר כך מגיעה המשטרה, עושה סדר, מפעילה לחץ על כולם, אוכפת חוקים כבדים מאוד ונעשה שקט, רוגע, שלום ושלווה. אז המשטרה עוזבת. עכשיו השאלה, האם אנחנו חוזרים לאותו מצב נורא שהיינו בו לפני שהגיעה המשטרה, או שאנחנו שומרים על הסדר והיחס הטוב בינינו כאילו המשטרה עדיין בשטח? במציאות הכאוטית של ימינו, הטבע הוא כמו שוטר. מגיע לעשות בינינו סדר, להשליט עלינו את החוקים שלו, והוא לא יעזוב אותנו עד שנשתנה. חוקי הטבע כוללים חיבור יפה בין שונים, אחדות וערבות הדדית. תראו איזו חברה בנינו, הפוכה לגמרי: התחרות וההצלחה האישית מתירים לדרוס ולזלזל, לשנוא ולשקר. האנוכיות שלנו תומכת בשאיבה מכדור הארץ בלי חשבון, בזיהום העולם בלי מחשבה. לכן מופעלים עלינו לחצים מתגברים מצד הטבע, כמו השוטרים שמְמַשטרים אותנו כדי שנירגע ונתחיל לחיות כמו בני אדם. פתאום מגיע גל בדמות מגפה או מכת טבע, והאדם מתחיל לתהות: "אולי באמת משהו לא בסדר? אולי אנחנו צריכים להתחשב יותר באחרים?". ברגע שהאדם מתחיל לחשוב בקו חיובי התואם לחוקי הטבע האינטגרליים ומחליט להשתנות במקצת, אז מגיעה הקלה, הרפיית מתח. השרפה דועכת, השיטפון נעצר, המגפה נשלטת - כמו שהיה כשהמשטרה עזבה. ואז שוב האדם שוכח הכול כאילו לא היה אתמול. רץ לקנות, לטוס, לצעוק, לעמוד בפקקים שעות נוספות, לקלל את כל מי ומה שעומד בדרכו, להפיק את טיפת ההנאה שנדמה לו שהוא יכול עוד לסחוט מהעולם הזה. ושוב מגיע הלחץ, והמשטרה חזרה בקול סירנה. ושוב האדם מוכן להשתנות, לחשוב יותר על מה שהוא עושה, לתת דין וחשבון על מעשיו בפני החברה וכדור הארץ. פחות לחטוף לעצמו, יותר לפתוח את הלב. אז האדם מסכים לצאת במקצת מעצמו ולהרגיש את הזולת. ושוב הלחץ פוחת, השוטרים של הטבע מסתלקים, והאדם חוזר לסורו. כך חוזר חלילה - מכה, הסכמה, הקלה, שכחה - עד מתי? עד שנצליח להחזיק את עצמנו בצורה נכונה גם כשאין לחץ. ברגע שנשמור על החוקים גם בלי השוטרים, אז לא נצטרך יותר לחצים חיצוניים. כבר בתחילת המגפה התרעתי שהיא תבוא בגלים. למה בגלים? כדי לאפשר לנו להגיע בעצמנו להחלטה שאין לנו יותר לאן לחזור. שנסכים לעזוב את המצב החברתי ההרוס שהגענו אליו, ונפסיק להסתכל בגעגוע לאחור. אחרי כמה גלים שבהם עזבנו את "חוקי המשטרה", את חוקי הטבע, וחזרנו להשתולל בשגרה, מתחילה להתעורר בנו תובנה חדשה שבאמת כדאי שנתחיל להשתנות. ולא בגלל הפחד מהמשטרה שתגיע, מהחשש מפני עוד מכת טבע שתכה בנו חזק. לא בגללה כדאי לנו לשנות את היחס שלנו לחיים, אלא כי הטבע פועל לטובתנו, לבנות מאיתנו חברה יפה וטובה שפועלת בערבות ובאהבה.
מושלם❤ג
❤💙💜🧡💛💚
מירי מלכה חד משמעית
המילים חותכות את הנשמה....אמת אהבתי את היצירה
ביצוע מדהים ומרגש 👏🏻
מהממות ביחד
ואוו איזה מילים יש בשיר הזה
מרגש
הכל טוב ויפה אבל צריך להפסיק לכתוב שירים שהמילים אהבה ומוות נמצאות באותו משפט. כמה רציחות וכמה התאבדויות בגלל שמכניסים את זה לאנשים. יש אחריות לכותבי השירים. רוצים לרגש אנשים מאוהבים אבל תזכרו שיש לזה גם קצה שהוא כבר שחור מאד ולפעמים אוחז סכין.
פשוט מאוד אני בכולם .
בורא עולם ומשיחו קיימים בכל האובייקטים גופים ביקום חי צומח והדומם ולכן אני מניח שאני המשיח הגואל בן דויד .
שיר שמגדיר אותי .
זה גם שיר שתואם אותי .
וואוו וואוו וואוו איזה קסם כל כך מרגש
ביצוע נדיר❤❤❤👍👍👍
השיר של מירי?וואו מדהים
הכירו אותה כבר אז?
וואוו
השוטרים של הטבע תתארו לכם שבחברה שלנו הכול היה אפשרי, הכול מותר. כולם מלכלכים, שורפים, גונבים, הורגים. אחר כך מגיעה המשטרה, עושה סדר, מפעילה לחץ על כולם, אוכפת חוקים כבדים מאוד ונעשה שקט, רוגע, שלום ושלווה. אז המשטרה עוזבת. עכשיו השאלה, האם אנחנו חוזרים לאותו מצב נורא שהיינו בו לפני שהגיעה המשטרה, או שאנחנו שומרים על הסדר והיחס הטוב בינינו כאילו המשטרה עדיין בשטח? במציאות הכאוטית של ימינו, הטבע הוא כמו שוטר. מגיע לעשות בינינו סדר, להשליט עלינו את החוקים שלו, והוא לא יעזוב אותנו עד שנשתנה. חוקי הטבע כוללים חיבור יפה בין שונים, אחדות וערבות הדדית. תראו איזו חברה בנינו, הפוכה לגמרי: התחרות וההצלחה האישית מתירים לדרוס ולזלזל, לשנוא ולשקר. האנוכיות שלנו תומכת בשאיבה מכדור הארץ בלי חשבון, בזיהום העולם בלי מחשבה. לכן מופעלים עלינו לחצים מתגברים מצד הטבע, כמו השוטרים שמְמַשטרים אותנו כדי שנירגע ונתחיל לחיות כמו בני אדם. פתאום מגיע גל בדמות מגפה או מכת טבע, והאדם מתחיל לתהות: "אולי באמת משהו לא בסדר? אולי אנחנו צריכים להתחשב יותר באחרים?". ברגע שהאדם מתחיל לחשוב בקו חיובי התואם לחוקי הטבע האינטגרליים ומחליט להשתנות במקצת, אז מגיעה הקלה, הרפיית מתח. השרפה דועכת, השיטפון נעצר, המגפה נשלטת - כמו שהיה כשהמשטרה עזבה. ואז שוב האדם שוכח הכול כאילו לא היה אתמול. רץ לקנות, לטוס, לצעוק, לעמוד בפקקים שעות נוספות, לקלל את כל מי ומה שעומד בדרכו, להפיק את טיפת ההנאה שנדמה לו שהוא יכול עוד לסחוט מהעולם הזה. ושוב מגיע הלחץ, והמשטרה חזרה בקול סירנה. ושוב האדם מוכן להשתנות, לחשוב יותר על מה שהוא עושה, לתת דין וחשבון על מעשיו בפני החברה וכדור הארץ. פחות לחטוף לעצמו, יותר לפתוח את הלב. אז האדם מסכים לצאת במקצת מעצמו ולהרגיש את הזולת. ושוב הלחץ פוחת, השוטרים של הטבע מסתלקים, והאדם חוזר לסורו. כך חוזר חלילה - מכה, הסכמה, הקלה, שכחה - עד מתי? עד שנצליח להחזיק את עצמנו בצורה נכונה גם כשאין לחץ. ברגע שנשמור על החוקים גם בלי השוטרים, אז לא נצטרך יותר לחצים חיצוניים. כבר בתחילת המגפה התרעתי שהיא תבוא בגלים. למה בגלים? כדי לאפשר לנו להגיע בעצמנו להחלטה שאין לנו יותר לאן לחזור. שנסכים לעזוב את המצב החברתי ההרוס שהגענו אליו, ונפסיק להסתכל בגעגוע לאחור. אחרי כמה גלים שבהם עזבנו את "חוקי המשטרה", את חוקי הטבע, וחזרנו להשתולל בשגרה, מתחילה להתעורר בנו תובנה חדשה שבאמת כדאי שנתחיל להשתנות. ולא בגלל הפחד מהמשטרה שתגיע, מהחשש מפני עוד מכת טבע שתכה בנו חזק. לא בגללה כדאי לנו לשנות את היחס שלנו לחיים, אלא כי הטבע פועל לטובתנו, לבנות מאיתנו חברה יפה וטובה שפועלת בערבות ובאהבה.
השוטרים של הטבע תארו לכם שבחברה שלנו הכול היה אפשרי, הכול מותר. כולם מלכלכים, שורפים, גונבים, הורגים. אחר כך מגיעה המשטרה, עושה סדר, מפעילה לחץ על כולם, אוכפת חוקים כבדים מאוד ונעשה שקט, רוגע, שלום ושלווה. אז המשטרה עוזבת. עכשיו השאלה, האם אנחנו חוזרים לאותו מצב נורא שהיינו בו לפני שהגיעה המשטרה, או שאנחנו שומרים על הסדר והיחס הטוב בינינו כאילו המשטרה עדיין בשטח? במציאות הכאוטית של ימינו, הטבע הוא כמו שוטר. מגיע לעשות בינינו סדר, להשליט עלינו את החוקים שלו, והוא לא יעזוב אותנו עד שנשתנה. חוקי הטבע כוללים חיבור יפה בין שונים, אחדות וערבות הדדית. תראו איזו חברה בנינו, הפוכה לגמרי: התחרות וההצלחה האישית מתירים לדרוס ולזלזל, לשנוא ולשקר. האנוכיות שלנו תומכת בשאיבה מכדור הארץ בלי חשבון, בזיהום העולם בלי מחשבה. לכן מופעלים עלינו לחצים מתגברים מצד הטבע, כמו השוטרים שמְמַשטרים אותנו כדי שנירגע ונתחיל לחיות כמו בני אדם. פתאום מגיע גל בדמות מגפה או מכת טבע, והאדם מתחיל לתהות: "אולי באמת משהו לא בסדר? אולי אנחנו צריכים להתחשב יותר באחרים?". ברגע שהאדם מתחיל לחשוב בקו חיובי התואם לחוקי הטבע האינטגרליים ומחליט להשתנות במקצת, אז מגיעה הקלה, הרפיית מתח. השרפה דועכת, השיטפון נעצר, המגפה נשלטת - כמו שהיה כשהמשטרה עזבה. ואז שוב האדם שוכח הכול כאילו לא היה אתמול. רץ לקנות, לטוס, לצעוק, לעמוד בפקקים שעות נוספות, לקלל את כל מי ומה שעומד בדרכו, להפיק את טיפת ההנאה שנדמה לו שהוא יכול עוד לסחוט מהעולם הזה. ושוב מגיע הלחץ, והמשטרה חזרה בקול סירנה. ושוב האדם מוכן להשתנות, לחשוב יותר על מה שהוא עושה, לתת דין וחשבון על מעשיו בפני החברה וכדור הארץ. פחות לחטוף לעצמו, יותר לפתוח את הלב. אז האדם מסכים לצאת במקצת מעצמו ולהרגיש את הזולת. ושוב הלחץ פוחת, השוטרים של הטבע מסתלקים, והאדם חוזר לסורו. כך חוזר חלילה - מכה, הסכמה, הקלה, שכחה - עד מתי? עד שנצליח להחזיק את עצמנו בצורה נכונה גם כשאין לחץ. ברגע שנשמור על החוקים גם בלי השוטרים, אז לא נצטרך יותר לחצים חיצוניים. כבר בתחילת המגפה התרעתי שהיא תבוא בגלים. למה בגלים? כדי לאפשר לנו להגיע בעצמנו להחלטה שאין לנו יותר לאן לחזור. שנסכים לעזוב את המצב החברתי ההרוס שהגענו אליו, ונפסיק להסתכל בגעגוע לאחור. אחרי כמה גלים שבהם עזבנו את "חוקי המשטרה", את חוקי הטבע, וחזרנו להשתולל בשגרה, מתחילה להתעורר בנו תובנה חדשה שבאמת כדאי שנתחיל להשתנות. ולא בגלל הפחד מהמשטרה שתגיע, מהחשש מפני עוד מכת טבע שתכה בנו חזק. לא בגללה כדאי לנו לשנות את היחס שלנו לחיים, אלא כי הטבע פועל לטובתנו, לבנות מאיתנו חברה יפה וטובה שפועלת בערבות ובאהבה.
עכשיו היא הכוכב הבא!
סתיו שמש הזאת מפציצה בלחנים שלה כל פעם מחדש כל לחן שלה ששמעתי פגז
Superbe 🌹🌹🌹
Bravo, Valerie!
כל כך יפה !
Magnifique!!! Wow
למירי וביחד ולרי איזה יופי וכל כך אמיתי עוצמתי ומרגש וביותר וכל הכבוד לכן ומעולה ו וכל טוב ומכל הלב ומדורון ומטבריה
מהממת מקווה לה הצלחה כי מגיע לה קול מיוחד
😍😍😍love from London Jan Swidan ❤
מירי בטוח בקטע של בנות בכל האודישנים היא תמיד מלטפת ןנוגעת , למה לא אנחנו ב2021 .לכי על זה
ואלרי מטורפת פאק
בס"ד.... מהמםם... וגם המקום... כמה יפה לשיר במקום כזה... שונה ומרגש.. שילוב דואטי מנצח...
מושלמות אלופות מדהימות ומוכשרות!
Zot mamash hittia oti,she hitkhila lashir bearavit. Haftaa tova
ביצוע יפהפה.