วีดีโอ

חינוך לאונס,הבת דודה שהרב,של הישוב,פסק לטובת הבן דוד שהתעלל בה ,איזה חינוך את נותנת , שאונס,נשים שהדבר הכי חיובי שראית פעם , ממש שטויות את מדברת , לתת שוחד בבתי משפט כדי לקיים את משפט שומרת במחוזי שהוא משפט פלילי לכל דבר ועניין , אני לא רוצה לחנך את הילד שלי בתנועה קיבוצית מאמללת , אין בעייה אתה רוצה סרטי פרונו לך לבית זונות אבל זה יעלה כסף אני יודעת והרי קמצן אז תמיד אפשר למצוא איזה בת דודה שנולדה ברוול ולהתכרע עליה מינית וזה כמובן בחינם

גילי רגיל לעבור צד 🤣🤣🤣🤣

רוצים את קנדה!!!

בלי קנדה יש לכם 5 צפיות ו2 צפיות מה5 זה ורמוט וזריהן

אחלה קנדה חברים יקרים אבל גם עם החבר׳ה האלה יש כאן פודקאסט קטלני , כל הכבוד על השילוב , תמיד הפודקאסט הטוב בישראל!!!!!!!

רק מעדכן, הרב של אצילי הוא זה שהתקשר לקוזוק

❤

מה התלהבתם מקיבוץ מאונס,שומרת הרי רצחתם מישהי שיכלה לחיות , יכלה אמא מאושרת עם ילדים ומשפחה עם גבר מעריך אותה ולא רוצה לשחק בגופה ולפרסם את תמונותיה בעירום בחיים על פי אגפא 😊

מה קרה החלפתם צדדים מה מחצית

תשאר ביפן תצליח. הנבחרת נגזר עליה להכשל כל החיים . סתם פציעות מיותרות. אין מה לחפש בנבחרת.

חייבים את עמרי קנדה. התמכרנו

אתם באמת חושבים שתעשו פרק בלי קנדה ואנחנו נעבור על זה בשתיקה?!?!😡😡

בלט בחסרונו .עומרי קנדה

❤

דוברת של יחידת השכר זה מקסים בטח עיקלת את המשכורת של חיילות הקבע שהתלוננו על איציק מרדכי והדומים בתפקיד

חכמה, רהוטה, יפה, מוכשרת. מנהיגה❤❤

אלופה! מוכשרת ביותר ! את העתיד

הפודקאסט מספר 1 ברשת ❤

אפשר לזרוק אותו לקפה רוול לחדוות הרופאים גם חוסך בכסף עד שהוא וירוויח מספיק לקנות להורים בית בחריש , למרות שהם איך קוראים לילד ,מה אוהב ,מה שונא , איפה הכתם לידה לזיהוי הגופה בצה"ל או במשטרת ישראל , די מטומטם לנחות על הילד ששנים לט שמת עליו , מי ימתיק מי יקשיב,לבכייך ??? סתם בית יתומים עלוב , לכו תביאו ותזרקו אותם לכל הרוחות

אבל להגן בחירוף נפש על דמוקרטיה, כשאתה דיקטטור של הסיעה? מבולבלים? גם אני…

וואו ממש התרשמתי תפסתי ממנו אדם אחר

תת תרבות

פרק חמוד

מה ההשכלה של האנשים האלה? בשביל מה אתם צריכים מיקרופון ומצלמות? אולי זאת פרסומת לאיזה מקום, שהזכרתם את שמו? פה לא רק נמוכה, גם דוחה, מעוררת בחילה. אחי, החו

לא ידעתי שאנשים נוסעים לחוץ לארץ בשביל לעשות סאונה או ספא . שני צעירים שאין להם מה לומר, מדברים. זוללים, כי חינם נו, באמת.

שפה נמוכה, הרבה שגיאות, שימוש במילים שלא מבינים, כל מילה שניה "אחי". בקיצור: לא מעניין. אנשים שצוחקים מה"בדיחות" של עצמם, ‏‪ זה מגוחך. עברו לפחות 5 דקות ועדיין לא אמרתם דבר. מה זה הדיבור על 'קולות'? מה רציתם לומר? אם אין מה לומר, מה הטעם להעלות פודקאסט?

אני לא מבין איזה חשיבה מערבית יש לו. בנוסף, למה מצרים נחשבת בצד של הטובים? מצרים זה כמו נחש שממלא את מאגרי הארס שלו וממתין להזדמנות לחסל את ישראל.

תענוג כמו תמיד

מעדיפה לשמוע את תמר...

דר.רז צימט,farsi afarin,afarin,vaghe,an mosahebeh ye aali,va besiar amouzandeh.bessiar mamnoun.va movafagh bashid. אמן ואמן.

🎉🎉🎉🎉

חייבים לשים את הפלאפונים בצד!

כל הישראלים חברים במסכת שבת כתבו חז"ל שהכוח העליון אומר לעם שלנו, "אם ישראל מקבלים התורה, אתם מתקיימים, ואם לאו, אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו". ידוע שהכלל הגדול בתורה הוא "ואהבת לרעך כמוך". אם אנחנו, ישראל, מקבלים על עצמנו ליישם אותו אנחנו מתקיימים, ואם לא, אנחנו חוזרים לתוהו ובוהו, לפיזור מוחלט, כמו שהיינו לפני שהתאספנו לעם: סתם אנשים בלי לאום, בלי עבר, בלי הווה ועתיד, בלי ייעוד, חזון ותפקיד. זאת המשימה שהוטלה עלינו: להתאחד בינינו ואחר כך לאחד סביבנו את כל העמים ואת כל הבריאה אל הכוח העליון שמהותו היא אחדות. זו מלאכה מיוחדת מאוד, גדולה, חשובה, שבלעדיה אין לנו משמעות. לכן אין דבר שצריך להפחיד אותנו מלבד חוסר הצלחה להפוך חברים זה לזה, עד אהבה מוחלטת שהיא השער לאהבת הכוח העליון. אם נצליח בזה, הכול יצליח. ולהפך. חיבור רוחני כזה הוא מעל לחברות רגילה - מעבר ללתת יד אם צריך עזרה, להושיט כתף לבכות, אוזן לשמוע טענות או לפרגן במילה טובה. חברה, כמו שדורשת מאיתנו התורה להיות, היא כזו המורכבת מחברים שאנחנו בטוחים שבעזרתם נגיע לאהבת הכוח העליון, לתכלית החיים, ולכן אנחנו תופסים ומחזיקים בהם, כי רק בקשר איתם אנחנו תולים את החיים שלנו. לא פחות מזה. כזו הרגשה צריכה להיכנס בינינו, כלל ישראל. בה תלוי הקיום שלנו.

מבור גשמי עמוק להר רוחני גבוה ייסורים הם הרגשה של מרחק בין דבר שאנחנו משתוקקים אליו לבין השגתו. ככל שמושא ההשתוקקות רחוק יותר מהשגה, כך הייסורים גדולים יותר. למשל, אם עד לפני מספר חודשים קניית דירה גדולה הרגישה רחוקה מהישג ידינו, והמרחק מקנייתה גרם לנו צער וייסורים, נראה שמתחילת המלחמה התחיל לייסר אותנו מרחק מסוג אחר, והוא המרחק בינינו כלל ישראל. ניכר שהריחוק בינינו פוגע בנו אנושות, ולא ברור איך נתקרב זה לזה, וזה כואב. עם כל הכאב, הייסורים החדשים על המרחק והפירוד הם סימן יפה: אנחנו בדרך לצאת מהגלות שעדיין שולטת בנו - שבעים וחמש שנים אחרי שחזרנו למולדת. אומנם תקופת גלות מוכרת לנו כשהייה ממושכת מחוץ למולדת עקב גירוש או רדיפות וגזירות שקשה לשאתן, אבל היא נגזרת עלינו תמיד כתוצאה מריחוק הלבבות בינינו, שמרחיק אותנו מאדמתנו ומקרב אלינו אש של שנאה מאומות העולם. מכיוון שהמרחק בינינו מתחיל לייסר אותנו, אנחנו מתחילים לצפות ולייחל ליציאה מהגלות הפנימית. לכן בייסורים החדשים כתוצאה מהמרחק והפירוד בינינו, אנחנו יכולים לראות נס של ממש. משום שקודם היינו קבורים בתוך בור של רצונות חומריים ולא היה לנו סיכוי לצאת ממנו בכוחות עצמנו - ולא דירה גדולה היינו מאבדים בבור הגלותי הזה אלא את עצמנו ואת מולדתנו - לכן בא הכוח העליון והעלה אותנו מבור תחתיות להרגשה של כאב רוחני שנקרא ייסורי אהבה. הייסורים המרים מעוררים את הלב לתפילה, וכל אחד מתפלל על מה שחסר לו ומורגש רחוק ממנו. לא רק בני האדם מתפללים, אלא כל הטבע נושא תפילה. גם פרה באחו יבש מתפללת לעשב ירוק טרי, חתול רחוב רטוב מתפלל ליום שמשי. תפילה היא רצון שבלב, בקשה על מה שמסב לך כאב. ואם המרחק בינינו מתברר כמהות הגלות וזה מכאיב לנו, אז מתגבשת ועולה מתוכנו תפילה לרוח, לקרבה הדדית, לגאולה. כך שהייסורים למרות שהם לא נעימים צריכים לעורר בנו הודיה גדולה, על כך שדווקא המרחק בינינו מייסר אותנו, ולא מרחק מדירה גדולה ורהיטים מהודרים; עלינו להתרגל לעשות השוואה בין המקום שבו היינו קודם, לבין המקום שבו אנחנו נמצאים היום, ולשאוב מההשוואה כוח ושמחה רבה. לצייר לעצמנו במה היינו טרודים לפני מספר חודשים, מה ייסר אותנו אז, ולברך, "ברוך שעשה לי נס במקום הזה"

מבקשה פרטית לבקשה לאומית לכל אחד יש את הצרה שלו מבית, ובאופן טבעי הוא פונה לאן שפונה עם בקשה אחת בלב: שהבעיה שלו תיפתר כבר. לאחד יש מחלה, לשני ילדים בצבא, והוא לא פנוי ואין לו כוח לבעיות ובקשות על מישהו אחר. זה טבעי, אבל חברה שבה כל אחד פנוי להשמיע רק את הבקשה האישית שלו, היא חברה ברמה של דומם, לא מתפתחת, לא צומחת. כדי שחברה תצמח על כל אחד מחבריה לעלות קצת מעל הטבע הנתון, מעל האגו הצר, ולהשתדל להרחיב את עצמו ולשמוע מה חסר לכולם, לבקש איתם עד שתהיה לנו בקשה לאומית על בריאות העם, על החיילים של כולם. העיקר שנבקש יחד. אם כל החברה נמשכת לבקש כאחד, אנחנו מתקשרים בינינו ונותנים זה לזה כיוון על מה לבקש, עם מה לפנות, וכבר יש לנו דרך, מתווה צמיחה. כך הצמחים גדלים, רק מתוך קשר לסביבה - הקרקע, האוויר, המים, האור - שנותנת להם כיוון. בתקופה האחרונה אנחנו מקבלים סימנים רבים מלמעלה שחסרה לנו חברה כזאת צומחת, שבה כולם כרוכים בכולם ומקבלים זה מזה השראה וכיוון. התנאים שלוחצים עלינו מבחוץ דורשים מאיתנו לגדול, להיות צמודים יותר זה לזה, להרגיש ולהבין את האחר. המעבר מדרגת הדומם לדרגת הצומח דורש הסכמה. הנטייה הטבעית תמשוך אותנו כל הזמן אחורנית לחשוב רק על עצמנו, ולמרות זאת עלינו להשתדל לצאת מעצמנו למחשבה על הכלל. להשתדל להגיע לבקשה אחת של אחדות. יום יום. כתוב שאחרי שאדם מת ומגיע לבית דין של מעלה שואלים אותו האם עסק בתורה וציפה לישועה. עיסוק בחיבור לפי הכלל הגדול "ואהבת לרעך כמוך", הוא עיסוק בתורה. התמדה לבקש על כלל ישראל היא ציפיי

לרפא את הנפש בכוח המילה הכתובה התרגיל הבא פשוט וקל ליישום: אתם מתנתקים מהעולם כל יום לחמש עשרה דקות, מתיישבים בתנאים הנוחים לכם וכותבים באופן אסוציאטיבי, ברצף וללא הרף. לא מתחשבים בשגיאות כתיב, לא עוצרים לצורך תיקוני תחביר. לא מתחשבים בכלום. פשוט כותבים באופן אנונימי ובידיעה שבעוד רבע שעה תוכלו לקרוע את הנייר לגזרים והטקסט ייעלם כלא היה. אף אחד לא יקרא זאת לעולם. זאת על רגל אחת תורת הביבליותרפיה, שיטת טיפול פסיכולוגית בהבעה ויצירה. מחקרים רבים מראים שכתיבה היא ריפוי לגוף ולנפש. לא כתיבה ספרותית או עיתונאית, אלא כתיבה אינטואיטיבית - כתיבה חופשית שבאה מתוך תחושה פנימית, פולטת את כל הרגשות והספקות שעולים בראש בלי צנזורה ובקרה, בלי שפיטה של התוכן, בלי לשפר ולתקן. כתיבה כזו היא ללא ספק יעילה יותר מדיבור, כי בדיבור מה שיצא התפוגג ונעלם, ואילו הבעה בכתב נחקקת בלב האדם. כתיבה היא פעולה משמעותית ורצינית יותר, היא טבולה בכוונה הפנימית של האדם הכותב. לכן אם אדם משתוקק להביע את עצמו על ידי כתיבה, עצם הכתיבה עצמה - אפילו שמכוונת לעצמו בלבד - תעזור לו לארגן את עצמו מבפנים. במידה והאדם יתרגל את הכתיבה יום אחר יום היכולות שלו ישתפרו פלאים. הביטוי הפנימי ירפא אותו וייתן לו חוסן נפשי. כך בהדרגה ילמד האדם הכותב לבדוק את עצמו, להכיר בנקודות הרעות שלו ולתקן את עצמו. זה דבר נפלא שמומלץ גם לדור הצעיר. ותמיד יש על מה לכתוב, שכן אנחנו עשויים רצון לקבל הנאה לתועלת עצמנו, אגו שעובד שעות נוספות ומעוות לנו את תפיסת המציאות, סוחט אותנו ומשאיר אותנו בלי כוחות. האגו הזה שולט בנו כמו נחש ארסי, מנהל את העולם הפנימי שלנו כראות עיניו הערמומיות, ועם כל מנת כתיבה אנחנו לומדים להקיז אותו מתוכנו עוד קצת, לחלק אותו לחתיכות, לפרק את המורכבות שלו, לדלל אותו, להבין אותו ואותנו דרכו, וכך בכל פעם להתחיל להתארגן מחדש. הכתיבה מתקנת את הנחש, את האגו שלנו. ואין מה לחשוש שמא הוא ייעלב, אלא לכתוב בצורה חופשית - לכתוש אותו, לקטול אותו, להגיד לו בפנים מה שרוצים. גם אין פחד מהתמודדות עם אירועי העבר, אפילו הטראומטיים ביותר. כי מי שמביט קדימה ושואף להתקדם בחייו, כל הזמן מביט לאחור. אי-אפשר לצעוד לעתיד בלי להישען על ניסיון העבר. אנשים שיש להם נטייה לכתיבה, או כאלה שמנצלים הזדמנויות לשפוך את ליבם כדי לשפר ולהיטיב את חייהם מתגלים כאנשים עמוקים ומיושבים יותר. לכן טוב לאדם לכתוב את חייו, להמטיר משפטים המתארים את המצבים שעבר, את המצבים שעובר ואת המצבים שמצפה לעבור. זה חשבון נפש ששווה כל מילה.

נקודה של בחירה החומר היסודי שממנו אנחנו עשויים הוא רצון ליהנות, רצון לקבל הנאה ותענוג. גם הדומם, הצומח והחי בנויים מרצון להתקיים בטוב, ברמות ואיכויות שונות. יש בטבע מין מנוע פנימי שמפתח את הרצון ליהנות בכל שלב ושלב, וכתוצאה מכך אנחנו משתנים. היום הגענו למצב מיוחד מאוד. אנחנו מוצאים את עצמנו כמו ילדים קטנים שלא יודעים לאן ללכת. התחושה היא שאימא נעלמה, ואין לנו מושג מה לעשות. אנחנו נעמדים באמצע החדר, ובוכים. כל האנושות. האם נוכל למצוא כוח התפתחות בתוכנו? להבין, להרגיש, לגלות לאיזה כיוון אנחנו צריכים להתקדם? מצד אחד אנחנו רואים שהעולם שלנו נעשה מקושר יותר ויותר, התלות ההדדית מתגברת. מצד שני רואים שהאגו קופץ לשמיים, כל אחד רוצה רק לקבל ולקבל ללא גבול, לא רואה ממטר. כנראה שאת הפער הזה שהולך ומתרחב, בין טבע העולם המקושר לבין טבעו האגואיסטי של האדם, אנחנו צריכים לסגור בעצמנו. זה יעזור לנו לקלוט לאן אותו מנוע פנימי שבטבע מכוון אותנו. כלומר, מה צריכה להיות הצורה הבאה של הרצון ליהנות, ואיך לארגן בהתאם לה את מערכות היחסים בחברה. אם לא נפתח מודעות כזו, סביר להניח שיבואו מכות שונות שיבהירו שכולנו באותה סירה. מכות כלכליות, מלחמות, מהומות, מחלות, מכות אקולוגיות, ומי יודע עוד מה. חכם עיניו בראשו, ולכן כדאי להקדים תרופה. להשתדל ללמוד כבר מעכשיו את מגמת ההתפתחות הכוללת, ולהתאים את עצמנו אליה. כלומר, לפתח גישה אינטגרלית לעצמנו, לזולת, לסביבה, ראייה של כולנו כחלקים שונים באותו מנגנון שצריכים להתחבר זה לזה בהדדיות ובהשלמה. וכאן בדיוק יש לנו נקודה של בחירה: להמשיך להתנהל כמו עכשיו מבלי לשנות דבר, או להתחיל להתקדם יחד אל המחר. יחד היא מילת מפתח, כי מימוש הבחירה החופשית יתבטא בבניית סביבה חדשה. כלומר, חברה שיהיו בה ערכים חדשים, אינטגרליים, מותאמים להתפתחות הדרושה. אף אחד לבדו לא יכול לשנות את הרצון שמניע אותו. אבל אם ביחד נחליט שאנחנו חייבים להתעלות מהרצון ליהנות האגואיסטי, הצר, לרצון ליהנות אינטגרלי, מחובר, נוכל למצוא בעומק הטבע כוחות שיסייעו לנו לבנות חברה לגמרי חדשה. עם קשר טוב בין כולם לכולם, עם התחשבות והדדיות, עם חום ותמיכה.

השינוי הנדרש ביחסי אנוש אנחנו עומדים לפני שינוי גדול בעולם, וב"עולם" אני מתכוון ליחסי אנוש. שום דבר לא חשוב יותר מהקשרים בין אנשים, והם צריכים להשתנות. אנחנו לא יכולים לשנות אבנים או עצים או בעלי חיים או ההמונים הגדולים שנעים בחלל. יחסי אנוש צריכים להיות המוקד היחיד שלנו לשינוי, שבאמצעותו נשפיע על שינויים גדולים בטבע שמסביב. אנחנו יכולים וצריכים לשנות יחסי אנוש, ואני מקווה שזה יקרה מוקדם יותר, במודעות ובהבנה, ולא במאוחר, אחרי הרבה סבל. איך עובד השינוי הנדרש ביחסי אנוש? הטבע דורש מאיתנו להפוך לאנושות אינטגרלית, מחוברת ותלויה הדדית, ולעשות זאת בהבנה ומודעות הולכת וגדלה שמגיעה דרך ביקורת עצמית. עלינו להגיע לנקודה שבה כל אחד מאיתנו רוצה לייחס את עצמו לאחרים, לתפקד כמו במשפחה או במערכת אחת שמטיבה עם כל חלקיה. זהו מצב אינטגרלי שבו, מצד אחד, כל אחד מאיתנו מבצע פעולות שונות, אך הן בהתאם לצרכי המערכת הקולקטיבית בה אנו נמצאים. מערכת אנושית קולקטיבית זו קיימת בחיבור יפה, חיובי ואינטגרלי עם רמות אחרות של הטבע: דומם, צמחוני ואנימציה. חלקים אלו מוסיפים זה לזה כדי שהעולם יגיע למצב הרמוני ושליו, שבו כולם פועלים לפי התוכנית או התוכנה של האהבה - שילוב מרהיב של האנושות. צריך להגיע להבנה שלא חסר לנו כלום חוץ מלתקן קשרים אנושיים זה צריך להתקיים בכל הרמות: באופן פרטני, בקרב המשפחה ועם קרובי המשפחה, באזורים שלנו, בעמים שלנו, בעולם כולו, וגם בגישה שלנו כלפי רמות הטבע הדומם, הצמח וההנפשה. אנחנו בני האדם הם מרכז הבריאה, ועלינו לשנות את הגישה שלנו מרע לטוב, כלומר מאגואיסטי לאלטרואיסטי - כלפי כולם וכל מה שמחוץ לנו.

זוגיות מפתחת האהבה הראשונה הייתה כמו קסם, התאהבות נקייה. אחריה באו התאהבויות שהתבררו לעיתים כנפל, הביאו תסכול, שברון-לב ואכזבה רבה. מה צריך כדי להצליח לבנות אהבה? על סוד החיים שמתגלה בתוך מערכת יחסים נכונה. נתחיל בהגדרה הכי גבוהה. על פי השיטה האינטגרלית, התקשרות זוגית אמיתית היא כזו שדרכה בני זוג מתחילים לראות את העולם בצורה אחרת, יותר עמוקה. הקשר ביניהם בונה להם כלי קליטה חדש, שמסוגל לראות את הקשר האינטגרלי, את ההדדיות ואת ההשלמה שבין כל פרטי המציאות. זוגיות כזו היא אמצעי להרחבת התפיסה. בעזרתה בני זוג מכירים לעומק את עצמם ואת הסביבה. הם לומדים לגלות כוח אינטגרלי ששורה בכל מערכת הטבע, מקור החיים, מתחברים אליו וניזונים ממנו. ככל שזה קורה, נבנה בהם יחס נעלה לקשר הזוגי, הם זקוקים זה לזה כדי לצמוח, לגדול, להתפתח מבחינה רוחנית. אחרי שהגדרה כזו לזוגיות נמצאת מול עיניהם של אנשים, היא משפיעה על היחס שלהם לחיפוש בני זוג. הם מחפשים שותפים שיבינו אותם, שירגישו כמוהם, שיוכלו לפעול איתם באותו התדר. הדבר קורה כאשר פנויים ופנויות עוברים תהליך למידה והתפתחות במסגרת קבוצתית. השיטה האינטגרלית מלמדת אותם על טבע האדם, על טבע העולם ועל התנאים לחיבור נכון בין אנשים. מתוך דיונים, בירורים, פעילויות, סדנאות חיבור ותרגילי קשר מיוחדים, המשתתפים חשים מי הם אלה שיכולים להתאים להם כבני זוג. מי קרובים אליהם בתפיסה, בהסתכלות, ביחס, בדעות, עד כמה הם מתחילים כמו לנגן יחד, בהשלמה הדדית. בתהליך הזה אנחנו קודם כל מורידים מעצמנו את כל השכבות החיצוניות שספגנו במהלך השנים, כל הערכים המלאכותיים, כל תבניות החשיבה, צורות ההתנהגות והסטנדרטים האגואיסטיים שהדביקו לנו התרבות ההוליוודית, כלי התקשורת, הרשתות החברתיות ושאר גורמים. את כל אלה אנחנו מקלפים מעצמנו, כדי למצוא את הנקודה הפנימית שלנו, את עצמנו, פשוטים, נקיים. בנוסף, אנחנו מבררים מה אנחנו רוצים להיות, איזה יחס אנחנו רוצים לפתח לעצמנו, לתכונות שלנו, לבני זוג, למשפחה, לילדים ובכלל לחיים. כלומר, מה אנחנו רוצים לבנות, ולאילו שותפים אנחנו זקוקים. בהדרגה, אנחנו מחיים בתוכנו את אותה תחושה מיוחדת של אהבה ראשונה, אותו צמא נפשי לקשר הדדי. למעשה, מה שמילא אותנו אז הייתה המחשבה על מושא האהבה, הרצון להשפיע לאותה ילדה או לאותו ילד את כל הטוב שבעולם, להעניק להם את כל מה שרק נוכל, להתחבר איתם חזק חזק, להפוך ללב אחד ממש. זהו רצון לכך שיהיה לנו למי לתת, רצון להרגיש שמישהו שמח מאיתנו, וגם מחזיר לנו אהבה. עד כמה שכל אחד חי בתוך האחר, כך הקשר מביא פריחה, התפתחות ואושר נפלא. אף אחד לא יכול להעפיל לבדו לרמת חיים כזו. היא יכולה להיות מושגת רק מתוך אהבה, נתינה, יציאה מעצמך. לכן, גם בזוגיות וגם בחיי החברה, כל הסוד הוא בעומק המימוש של הכלל "ואהבת לרעך כמוך". שיהיה לנו בהצלחה.

למה אין יותר פרקים חדשים?

אתם לא יכולים לדבר בכזה זלזול על חתונה יהודית שמקשרת אותך למסורת של אלפי דורות אחורה. דילן, אם אתה כל כך אוהב לחקור ולאסוף מידע, נסה לפתוח דף גמרא/כוזרי/מורה נבוכים. מחכה לפודקאסט על מה שגילית שם 😉

אישה חכמה ופרגמטית. אך לא מסכים עם שום דעה שלה. אסור לשכוח שהיא ימנית שמרנית. עם קשר לדת שאם היא תהיה בהנהגה זה אסון לכל מי שהוא מרכז שמאל

לעשות לה פולסא

מרתקים שניכם, תודה

הפקרת ביטחון המדינה על ידי זה שלא מעבירים ידיעות בטחוניות לדרג המדיני. פה יש חתירה נגד הממשלה. וזו נקראת בגידה. אפס סובלנות לחתרנות.

תפירת תיקים היא מטרה לחסום וסתימת פיות. זו דיקטטורה לשמה.

"בכי תמרוקים" 😂

לוינסון אדם טפש גרוע ביותר

איזה שטויות שב״כ והיועמשית יש להם מניעים פוליטיים

גרוע ממש- כמו הפודקאסט ציון 1 בלחץ