วีดีโอ

תודה - כל-כך מרגש. החיטה תצמח שוב

מסופר מאוד יפה ע"י מוטי זעירא. מופע נוגע ללב. יונתן גפן בחשיפה פואטית רגישה. תודה.

נפלא

DEUS, como excelente escritor, cria os cenários e os atores em cada momento, 📖✝️🙏😄🫂 FORÇA

idolatria é o mal de Israel 🤔 😭✡️😭😈😭🇮🇱😭 👏 GÊNESIS 26:5, ÊXODO 20:3 a 6, SALMOS 1:1 e 2 e 81:8 a 16 e 115:1 a 8, EZEQUIEL 8:1 a 9:11 e 11:16 a 21, AMÓS 5:26, ATOS 7:43 a 51 e 17:24 e 4:10 a 12, 1 CORÍNTIOS 10:7 e 14 e 20, 2 PEDRO 3:1 a 18, JUDAS 1 a 4 e 25, APOCALIPSE 14:9 a 12 e 18:4 e 22:11 a 15, JOÃO 1:1 a 18 e 3:16 a 21 e 4:19 a 26 e 11:21 a 27 e 14:1 a 31 e 20:30 e 31, ISAÍAS 30:15 e 26 e 52:13 a 53:12 e 56:1 a 8 e 66:1 e 2 e 17 e 24, MATEUS 5:17 a 20 e 7:21 a 23 e 16:12 e 24:4 e 24 📖✝️🙏😄🫂 OUVE ISRAEL 💓📖

האיכסה הזה הציל את תושבי שדרות אופקים נתיבות, רוצה עוד?

איכסה קיבוצניקים

שונאת קיבוצניקים

ביצוע יפה'פה של השיר.. תודה רבה..

יהודונים

סרטון מקסים

עכשיו זה רשמי: הבדידות היא מגפה ראש שירותי בריאות הציבור בארה"ב הכריז על הבדידות כמגפה בדו"ח שהוגש לנשיא ביידן. נתונים שמשווים בין שנת 2003 ל-2020 מצביעים על הידרדרות המצב בקרב צעירים. זמן בילוי עם חברים ירד לשליש מכפי שהיה. בילוי עם משפחה ירד כמעט במחצית. אינטראקציות עם אנשים שאינם חברים שלנו נמצאות ממגמה דומה. מחקרים מצביעים על כך שהעדר קשרים חברתיים מזרזים היווצרות מחלות דם, לחץ דם גבוה וסכרת, נזק שמשתווה ליותר מעישון 15 סיגריות ביום. בניגוד לציפיות החוקרים, דווקא ככל שהגיל יורד הבדידות גוברת. בגילאי 24-18, 80 אחוז מהאנשים חשים בודדים, לעומת כ-40 אחוז בגילאי 66 ומעלה. מה פשר העלייה המתמשכת בתחושת הבדידות? הרגשת בדידות אינה תלויה במספר האנשים שסביבך, ולא במספר השעות ביום שאתה צופה בתוכניות טלוויזיה או בסרטוני טיקטוק. הבדידות אינה תלויה בחוגים שבהם אתה נמצא, אלא רק בחוסר יכולתו של אדם למלא את עצמו בהתרשמות חיובית וחמה מהחברה הסובבת אותו. אדם יכול להימצא בין מיליוני אנשים אבל להרגיש לבד בעולם. בדידות היא חוויה פנימית של אדם שאינו מסוגל להרגיש קשר חיובי, חיוני, הדדי, ידידותי עם הסביבה שלו. למה בעידן הכי מקושר אנחנו הכי בודדים? למרות התפתחות כלי התקשורת והרשתות החברתיות, רבים מרגישים בודדים משום שהגענו לדרגה שבה לא מספיק לנו להימצא בין אנשים, אלא אנחנו צריכים להיות מחוברים עימם לב ללב ממש, ואת זה איש לא מלמד אותנו. בעבר אדם שחי בכפר קטן הכיר כמה עשרות אנשים שחיו סביבו. הוא נהנה מהרגשת שייכות, נינוחות וביטחון ולא חש צורך לצאת לעיר הגדולה. ואילו בעולם המודרני האדם מסתובב בערי הכרך, חש עצמו כזר בין זרים, העיר הזו אינה שייכת לו והוא אינו שייך לה. לא אכפת לו מאיש, ולאיש לא אכפת ממנו, איש לא זקוק לו. כלומר, תחושת הבדידות היא הרגשת ניתוק מהסביבה, כשהסביבה לא מקבלת את האדם בזרועות פתוחות ולא חפצה לחבק אותו, לא מתוך שנאה אלא מתוך אדישות וניכור טבעי בין זרים. למה דווקא הדור הצעיר מרגיש פי שתיים בודד יותר? כי הצעירים משתוקקים לקשר תוסס עם האחרים מתוך טבעם, הם רוצים להיות מחוברים למרכז החברה, ליהנות מהרגשת קשר חי, להימצא בתנועה, לראות הזדמנויות פרושות לפניהם, ולכן מורגש בהם יותר הפער בין המצוי לרצוי. מבחינתם החיים סוגרים אותם בבועה ומספקים להם אפשרויות פיקטיביות שאין בהם שום קשר של ממש. צעיר שמתגורר במטרופולין מכיר היטב את הפינה שלו, את הדירה הזמנית שלו, את העבודה שלו, את הפיצוציה הקרובה לביתו, אבל אינו מכיר את השכן שלו. אינו מוצא חבר קרוב לדבר איתו, שלא נדבר על כתף להניח עליה ראש בסוף יום ארוך. לא לזה מצפה האדם, האדם זקוק נואשות ליחס, להתעניינות, ללב חם, ודווקא בנקודה זו החברה האנושית נמצאת בהידרדרות. השינוי בתנאי החיים המודרניים דורש מאתנו תעוזה לפתח קשרים לבביים, זו מיומנות נרכשת. ניתן לומר שהרגשת הבדידות מגיעה לדור שלנו מתוך הטבע, במטרה לחייב אותנו להיפתח לכולם ממש, לקשור עצמנו זה לזה, לחבר לבבות, לא לפחד, לתת דוגמה טובה, חמימה לכולם, ובכלל ללמוד לחייך יותר זה לזה. חיוך מבטא פתיחות לזולת ללא תנאי, חיוך שווה אלף מילים, הוא פותח את הלב שלך לאחרים. בשורה תחתונה, האושר תלוי בקשר טוב בין בני אדם. צריך ללמד אדם מילדות שרק בתנאי שהוא יעשה מאמץ מצידו להתקשר לאחרים, הם יוכלו להתקשר אליו. הכול תלוי בפתיחת ליבו, אם אדם פותח את ליבו, הוא ירגיש שישנם הרבה אנשים סביבו ושליבם פתוח אליו. אין טעם לפחד להיפגע, זהו פחד שקרי. רק לפקוח עיניים, לפתוח לב, לפתוח אוזניים, להיות יותר מוכנים לקשר עם הזולת, ואז הזולת יהיה מוכן לקשר איתך. ומהצד השני של המשוואה, אם אנחנו רואים מישהו שנראה קצת בודד, אפשר לחייך אליו ולהביע בו עניין, ומכאן הלב כבר ייפתח. (עפ"י חוכמת הקבלה)

J ai passe les 6 plus beaux mois de ma vie en 1978. Et passe beaucoup de temps dans la piscine

בלהה היתה אישתו של יצחק בן אהרון עד מותו.

מטורף היה

תודה על שיתוף הטקס הרגיש כל כך.

ллл 123333

I wish I knew what they are saying.

את נחום אני זוכרת כאדם מלא הומור ושמחת חיים וחבל שהוא נפטר כך פתאום אני זוכרת שלמדתי בגבעת חיים איחוד וזכיתי להכיר אדם שמח עליז מלא שובבות ונשמה ענקית

יוחננוף יא סימפ לקלאו בורגר🔊📸🤬

קלאו בורגר🍔🐭🐗🐽🎮🎬🎥📸

הקטינות של ידיד ✡🥶😋🤔😜🤓🐷🦑🦄🕸🕷🐧🦿🦾👩🏾‍🤝‍👩🏾

חטיבה (37) 179 ''ראם'' של רן שריג גדוד 96 (לא 36) הוא הגדוד שחומש בזמן תרגיל הגיוס 10 ימים לפני המלחמה . ( הגדוד הזה הפך ב1974 לגדוד של טנקי שלל רוסיים ,ובמקומו בחטיבה שובץ גדוד 39 מחטיבה 188 )

מרעילי בארות ומפיצי מגפות כאשר פרצה מגפת הדֶבֶר באירופה של ימי הביניים התרבו המתים ולא היה בית שלא נפגע. לרפואה אז לא היה מענה ולא נראה סוף למוות השחור. תושבי אירופה הרימו את עיניהם וחיפשו במה לתלות את האשמה באסון הכבד, והם מצאו גם מצאו. האירופאים האשימו את היהודים בהפצת המגפה. הם הפיצו שמועה מפה לאוזן שהיהודים הרעילו בזדון את בארות המים והעמידו אותם למשפט. במקומות מסוימים הם שרפו קהילות יהודיות שלמות, וכאשר שככה המגפה, כמעט ולא נותרו יהודים במערב אירופה. עלילות דומות צפויות לנו עם מכת הקורונה. בעוד אנחנו מתבוססים בשלולית של ויכוחים והאשמות, מתלוננים על המסכות וההגבלות החוזרות, מתגבשת מעל ראשנו המכה האמיתית, איכותית ועמוקה יותר. בשלב זה היא אינה בהירה, אך נזהה אותה כשיתחילו להצביע עלינו, העם היהודי, כעל מקור הקורונה, על כל המשברים המכוערים הנלווים אליה. העולם לא השתנה מאז ימי הביניים. נסו לכתוב עלילה פרועה על יהודים ב"ניו יורק טיימס" למשל, ותראו לכמה תגובות אוהדות תזכו. לכן גם היום, מעשיות יתפשטו כמו אש בשדה קוצים, והאשמות גרועות יותר מאז יוטחו בנו. במה יאשימו אותנו הפעם? הו, זאת לא בעיה. העולם ימצא עלילה יצירתית לא פחות מן הזמנים הקדומים באירופה. אנחנו נכחיש כמובן. נגיד שאלו תיאוריות קשר חשוכות, שזו טעות איומה מצידם. אבל האמת היא שהם לא טועים. הם דווקא צודקים. שלא כמונו, האנטישמים ראו אז ורואים גם היום שיש עניין עם העם היהודי, תופעה על-טבעית. עַם ישראל הוא לא ככל העמים, וככל הנראה הוא נמצא בעולם הזה בתפקיד מיוחד. אלא שמסיבה לא ברורה היהודים לא מבצעים את תפקידם המיוחד וגורמים בכך רע לעולם. האנטישמים מסתכלים בצורה ריאלית על מצבנו, ואילו אנחנו חולמים בהקיץ וחושבים שאנחנו כמו כולם, מתפלאים למה לא מתייחסים אלינו יפה ושווה כמו לכל אומה מן השורה. לתופעת העיוורון של עם ישראל יש שם: "עם קשה עורף". יהודים שלא רוצים לראות, לא מעוניינים לדעת. אנחנו מתכחשים לסיבה ולפתרון, לגודל התפקיד שלנו, לאחריות שלנו כלפי העולם, שכתובים שחור על גבי לבן באלף מקומות במקורות שלנו - מקורות שהפכו גם לתשתית דת הנצרות והאסלאם. כך שגם אם אנחנו מכחישים, הם יודעים. ואנחנו מצטדקים, "תראו, אנחנו בדיוק כמו הצרפתים והאנגלים, לא שונים מהרוסים או האמריקאים, אנחנו לגמרי כמוכם". והם אומרים, "אתם לא כמו כולם; כתוב בתורה שאתם מיוחדים, שאתם קובעים את ההתקדמות לכל העולם, שאתם צריכים להיות אור לגויים. כתוב? כתוב. אז אנחנו לא רוצים לשמוע מכם שום דבר אחר. הכוח העליון אומר, ואנחנו מאמינים במה שהוא אומר". והם צודקים. בהתנהגות מתוקנת ונכונה ישראל יכולה להבריא את עצמה ואת העולם כולו מהמגפה. ישראל עצמה היא התרופה לחברה האנושית. תרופה! אם היהודים יתייחסו יפה זה לזה, המגפה תסתלק מהם ומכל אומות העולם. החברה האנושית תעבור תהליך הבראה. זה התפקיד שנועד לנו. בגללו מראש קיבצו אותנו לעם. "אור לגויים" זה לא להדגים איך עושים היי-טק וממציאים פיתוחים מבריקים, אלא איך לוקחים חבורה שמורכבת מהשונות הכי גדולה שיש בחברה האנושית ומשכינים בה שלום מעל מלחמה, אהבה מעל שנאה. זאת התרופה למגפה, ולכל הרע שבעולם. אין ברירה, במוקדם או במאוחר, עם התגברות הזנים החדשים בעולם, נצטרך לעכל זאת במהרה ולתקן תחילה את עצמנו ואז את העולם. וזה לא שאין בנו הכנות לשמוע על תפקידנו, על הקשר המיוחד שצריך להיות בינינו ועם הכוח העליון. יש לנו לב, יש לנו יכולת לספוג את המילים האלו, יש מקום חם לקלוט את הדברים. אבל יחד עם זה, יש גם עקשנות ועצלות גדולה מאוד שנצטרך להתגבר עליה.

כל

מרעילי בארות ומפיצי מגפות כאשר פרצה מגפת הדֶבֶר באירופה של ימי הביניים התרבו המתים ולא היה בית שלא נפגע. לרפואה אז לא היה מענה ולא נראה סוף למוות השחור. תושבי אירופה הרימו את עיניהם וחיפשו במה לתלות את האשמה באסון הכבד, והם מצאו גם מצאו. האירופאים האשימו את היהודים בהפצת המגפה. הם הפיצו שמועה מפה לאוזן שהיהודים הרעילו בזדון את בארות המים והעמידו אותם למשפט. במקומות מסוימים הם שרפו קהילות יהודיות שלמות, וכאשר שככה המגפה, כמעט ולא נותרו יהודים במערב אירופה. עלילות דומות צפויות לנו עם מכת הקורונה. בעוד אנחנו מתבוססים בשלולית של ויכוחים והאשמות, מתלוננים על המסכות וההגבלות החוזרות, מתגבשת מעל ראשנו המכה האמיתית, איכותית ועמוקה יותר. בשלב זה היא אינה בהירה, אך נזהה אותה כשיתחילו להצביע עלינו, העם היהודי, כעל מקור הקורונה, על כל המשברים המכוערים הנלווים אליה. העולם לא השתנה מאז ימי הביניים. נסו לכתוב עלילה פרועה על יהודים ב"ניו יורק טיימס" למשל, ותראו לכמה תגובות אוהדות תזכו. לכן גם היום, מעשיות יתפשטו כמו אש בשדה קוצים, והאשמות גרועות יותר מאז יוטחו בנו. במה יאשימו אותנו הפעם? הו, זאת לא בעיה. העולם ימצא עלילה יצירתית לא פחות מן הזמנים הקדומים באירופה. אנחנו נכחיש כמובן. נגיד שאלו תיאוריות קשר חשוכות, שזו טעות איומה מצידם. אבל האמת היא שהם לא טועים. הם דווקא צודקים. שלא כמונו, האנטישמים ראו אז ורואים גם היום שיש עניין עם העם היהודי, תופעה על-טבעית. עַם ישראל הוא לא ככל העמים, וככל הנראה הוא נמצא בעולם הזה בתפקיד מיוחד. אלא שמסיבה לא ברורה היהודים לא מבצעים את תפקידם המיוחד וגורמים בכך רע לעולם. האנטישמים מסתכלים בצורה ריאלית על מצבנו, ואילו אנחנו חולמים בהקיץ וחושבים שאנחנו כמו כולם, מתפלאים למה לא מתייחסים אלינו יפה ושווה כמו לכל אומה מן השורה. לתופעת העיוורון של עם ישראל יש שם: "עם קשה עורף". יהודים שלא רוצים לראות, לא מעוניינים לדעת. אנחנו מתכחשים לסיבה ולפתרון, לגודל התפקיד שלנו, לאחריות שלנו כלפי העולם, שכתובים שחור על גבי לבן באלף מקומות במקורות שלנו - מקורות שהפכו גם לתשתית דת הנצרות והאסלאם. כך שגם אם אנחנו מכחישים, הם יודעים. ואנחנו מצטדקים, "תראו, אנחנו בדיוק כמו הצרפתים והאנגלים, לא שונים מהרוסים או האמריקאים, אנחנו לגמרי כמוכם". והם אומרים, "אתם לא כמו כולם; כתוב בתורה שאתם מיוחדים, שאתם קובעים את ההתקדמות לכל העולם, שאתם צריכים להיות אור לגויים. כתוב? כתוב. אז אנחנו לא רוצים לשמוע מכם שום דבר אחר. הכוח העליון אומר, ואנחנו מאמינים במה שהוא אומר". והם צודקים. בהתנהגות מתוקנת ונכונה ישראל יכולה להבריא את עצמה ואת העולם כולו מהמגפה. ישראל עצמה היא התרופה לחברה האנושית. תרופה! אם היהודים יתייחסו יפה זה לזה, המגפה תסתלק מהם ומכל אומות העולם. החברה האנושית תעבור תהליך הבראה. זה התפקיד שנועד לנו. בגללו מראש קיבצו אותנו לעם. "אור לגויים" זה לא להדגים איך עושים היי-טק וממציאים פיתוחים מבריקים, אלא איך לוקחים חבורה שמורכבת מהשונות הכי גדולה שיש בחברה האנושית ומשכינים בה שלום מעל מלחמה, אהבה מעל שנאה. זאת התרופה למגפה, ולכל הרע שבעולם. אין ברירה, במוקדם או במאוחר, עם התגברות הזנים החדשים בעולם, נצטרך לעכל זאת במהרה ולתקן תחילה את עצמנו ואז את העולם. וזה לא שאין בנו הכנות לשמוע על תפקידנו, על הקשר המיוחד שצריך להיות בינינו ועם הכוח העליון. יש לנו לב, יש לנו יכולת לספוג את המילים האלו, יש מקום חם לקלוט את הדברים. אבל יחד עם זה, יש גם עקשנות ועצלות גדולה מאוד שנצטרך להתגבר עליה.

ליונל אתה גדול

אני מחפשת את המילים..בין הדמעות. איזה סרט זכרון מדהים. כל כך נכון וכנה ,ומרגש כל כך!

לא יכול לבטא את הרגשות בעת השתתפות עם כולם בזיכרון הכללי והאישי. כל שנה, נעשה שעוברת זה עצוב יותר.

מלח. הארץ גדוד. 55. מקום. ראשון. מחזור. מאי 71 סוללה. גימל. רמת. הגולן. אוקטובר. 73

הקרפ של פרי

יש לי תמונה של הגי'פ בשדה התעופה פאיד.

הלחן של משה גרינפלד

איזה ביצוע, איזה ביצוע נפלא ובשיר - ממש, כל אחד מבני המשק. כל אחד ואיתן רותם.

נכתב ע"י ארנון לפיד לזכרו של איתן רותם לחג המשק הארבעים ביצוע השיר על ידי פאם בני הכל נותר כאן כשהיה ביום שבו הלכת, הדשא הרמוס ממשחקי אחר-הצהרים. ועץ השסק החמוץ, שקצת גבה בינתיים ומטפס היערה שעל הקיר ממשיך להתפרע, ושוב נותן ריחות כאלה שאפשר להשתגע, ריחות טובים כמו בזמנך ורק אתה אינך. הכל נותר כשהיה את המרזב שעל הגג עוד לא הספיקו לתקן, ובקרוב תשוב התור לבנות בו קן ובערבי הקיץ כשהחבר'ה מתכנסים על המרפסת אותה שמחה ורוח שטות פתאום בהם נכנסת אותה שמחה כמו בזמנך אבל אתה אינך. פזמון: וכשאני בתוך כל זה כואב בי זכרך ומבטי נמשך אז אל הבית שהיה ביתך אל המפתן עליו זוג נעלי צבא חומות - היו תמיד סימן שאתה כאן, והן אינן. וגם אתה אינך, איתן, איתן.

Look at you, taking your skills on the internet highway to share with others, very proud of you!

ערב מדהים ! מקצועי ברמות !! שעשוי ברינות ובאהבה רבה. אפייני לגבעת חיים איחוד.

שייבדל לחיים ארוכים

יאיר כל הכבוד איזה מהמם ומקסים ומרגש זה מוכיח שאם רוצים להצליח אז יכולים אין דבר העומד בפני הרצון ועליזה את מדהימה ממני גלית בן מאיר שלמדה עם יאיר בגבעת חיים איחוד וגם עבדנו יחד במפעל כתר

עודעה פרטיט למעיין

אחד השירים היפים שנכתבו,בביצוע נפלא

אבא שלי ז"ל היה בקשר עם המשפחה ( האבא והאמא ) שבאו לבקר בגבעת התחמושת , אני זוכר שסיפר לי שהייתי ילד ,מה ההורים סיפרו על בנם עופר ז"ל וכמה אהבו אותו , עצוב מאוד , יהי זכרו ברוך

It is now 2019. Great video. More like this?

איזה יופי של שירה!!! אם מישהי מכן רוצה להצטרף אלינו היא מאוד מאוד מוזמנת: www.mychoirs.com, או "מקום לשיר בו" בפייסבוק

It came a long way from the original experimental socialist commune...But at the expense of some who did not benefit from their parents hard work and blind loyalty and dedication to the cause!

WOW!

עצוב, עושה רושם של אדם מיוחד מאד. יהי זכרו ברוך

מחמם לב - פס הייצור של אנשים כאלה מושבת

למישהו יש גרסה עם האודיו? נמחק..