מין ומיניות עדיין נחשבים טאבו במאה ה-21, לא כל שכן מיניותם של אנשים עם מוגבלות. הן מהמחקר והן מהעבודה הטיפולית עולה כי הצרכים והרצונות בתחום המיני זהים בקרב אנשים עם וללא מוגבלות. ההנחה הרווחת היא שהמוגבלות היא החסם המשמעותי, אך בהרצאה הראשונה הוצג והודגם מגוון החסמים הנובעים דווקא מהסביבה ומתפיסתה את המוגבלות - החל מהסביבה המייידית, כגון המשפחה, ועד לסביבה החברתית והתרבותית בה האדם נטוע. בהמשך הוצגה הטענה כי העלאת המודעות והכרה במגוון החסמים היא משמעותית בגיבוש דרכי ההתערבות, ובייחוד למשקל שיינתן לעבודה מערכתית.
מרצה: יהל מנדלקרן, עו"ס (M.S.W) ומטפלת מינית מוסמכת. עמותת שק"ל, מרכז רותם וביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, האוניברסיטה העברית.
זכותו של כל אדם וזכותה של כל אשה לחוות מיניות בצורה חופשית, בטוחה ומספקת. בהרצאה השנייה פירטנו אודות הזכות למיניות תוך התמקדות במוגבלויות הפיסית, החושית והנפשית. הצגנו את האתגרים המשמעותיים במימוש זכות זו בהיבט של כל מוגבלות ומאפייניה. בנוסף, בחנו כיצד שיח טיפולי והעלאת מודעות, כמו גם תמיכה רפואית ושיקומית, קידום נגישות והנגשת ידע, עשויים לתרום לרווחה בתחום המיני ולאינטימיות.
מרצה: דניאלה יקירה, מטפלת פרטנית, זוגית ומשפחתית עם התמחות בתחום המיניות באוכלוסיית אנשים עם מוגבלות. מחנכת למיניות ומנחת קבוצות.
קישור לקובץ של תמלול סימולטני של המפגש -
docs.google.com/document/d/1Ul18-v3GDxZWY2ahh_ml5QVKIfgugweXkE6OUvNUjjQ/edit?usp=sharing
לפרטים נוספים - disability.studies@mail.huji.ac.il