วีดีโอ

וואווון מרתק ומעורר מחשבה

פרופסור אגסי מדבר רהוט יפה ובחדות ומושך עניין כיף להקשיב לו

מרתק , תודה

פרופסור אגסי איש מדהים

מרתקת

פרופ אגסי ז"ל , כל כך חסר

תמיד מרתק . איש ענק מן הצנועים שנראו אי פעם ביחס למעמדו. ז"ל.

איני מכירה את האיש הזה ולא שמעתי עליו מעולם, אבל הסרטון הזה קפץ לי בהמלצות וטוב שכך. איזה איש נפלא! ואין להתפלא על כך שהוא נפלא. גידל אותו אב נפלא, אמפתי, מוסרי וערכי.

הביקור בארץ ישראל נערך בשנת 1932 ולא בשנת 1933.

המלך אלברט לא עבר לצרפת אלא להיפך, עמד בראש צבא בלגיה ולצד כוחות בעלות הברית דאז צרפת, ברטניה ומושבותיה וקנדה אשר אחזו במה שנקרא החזית המעברית. הוא חבל הארץ הדרום מערבי ביותר של בלגיה שנקרא בפלמית 'הפינה המערבית' WESTHOEK אשר עמדה איתנה ולא נכנעה כל שנות המלחמה. קרבות בחפירות מתועדות במוזיאון בעיר YPRES או IEPER. מכאן גם 'במערב אין חדש'. על עמדתו הנחושה הזאת תהילת מלך אלברט הראשון. בשנת 1917 בימי הצהרת בלפור עלה הרעיון להכתיר את המלך אלברץ על ירושלים וארץ הקודש המשוחררים מעול העתמאמים.

מעניין מאוד. אהבתי! אשמח לצפות בסרטונים נוספים מסוג זה.❤🙏👍💐

מדהים!

מעניין מאוד,אדם חכם,מנהיג ואיש ספר, הלוואי והיו לנו מנהגים כאלה היום.

זה לא איש רחוב, זה אולי היהודי הכי אינטליגנט והכי משפיע בהיסטוריה שלנו ❤ גם החילוני המוצהר הראשון אזי שיש לו כמה וכמה זכויות

🕯

לבנות ולהבנות זה היה מוטו של ההתחלת הציאונות בשנות60 ברוסיה אך הליקוד שהיה מלח הארץ הפך להיות מקום שהמילה הזו לא אומרים בארץ

אני אוהב אותך פסרופסור

מעניין מאוד. מיטיב לתאר את גדולתו של הסופר.

קצר ולעיניין נהנתי מאוד Life is good

הפרופסור כל כך נאיבי ומנותק מהמציאות. הוא מיישם את דעותיו בצורה חד משמעית על כל האנושות. מה? הוא לא יודע שהעמים שונים בתרבויות שלהם. ובמיוחד אצל היהודים ועוד יותר בין הערבים.

❤

פרידריך נישטה "אפלטון טיפוס של פחדן "

מרתק. ומצחיק מדיי פעם: תן לו. תן לו

10:24 איך הוא סונט בשמאל כפי שהוא עושה לימין 😊

7:37 מצחיק מאוד, היום אחרי ההתנתקות. מי יאמר דברי הבל כאלה, רק להוכיח לכולם שהוא היה נביא, אבל הוא טעה בגדול

מעיין שופע. מרתק!

איש מרתק ומרגש!!

מחרוזת לא הומוגנית עם פנינים רבות שנקרעה ומרכיביה התפזרו

אנא, אנא, עשו משהו עם המוזיקה ברקע. זה לא רק מיותר, זה מטריף את הדעת, כמעט בלתי אפשרי להתרכז!!!

עד 120, איש יקר. מגיע לך יישר כוח גדול על פועלך למען העם והמדינה. איפה יש עוד אנשים כמוך.

שולה 😂וידריך שלום לך כיליד תל- אביב וצאצא של משפחת זליבנסקי מראשוני נווה צדק וגרתי בסמוך למקום רחוב שמשון 7 בימי ילדותי התפעלתי מהמחקר שעשית ואני מאחל לך יישר כח גדול ממש מאלף.

עצוב מאוד מצבו החומרי של פרופסור גבריאל מוקד שיש לו זכויות רבות בתחום הספרות והתרבות. שיזכה לחיות בכבוד את שארית חייו

מרגש מואד. משפחת פולקוב. הבנק הגדול במוסקבה ב ר"ח קוזנץקי מוסט ובית הכנסת בר"ב בולשייה(גדולה) ברונאייה- זה פולקוב שלכם?

Would love to see this translated into English some day!

תודה.נהניתי מאד

איפה רבנו הרמב"ם אומר דבר כזה שאדם חכם לא צריך לקיים תורה ומצות

50:00

24:42 תלמידי ישיבות - רמבם

18:00 תלמידי ישיבות

מעניין מאוד, תודה.

מאד מעניין.תודה.

אינפורמציה על מנהיגי הציונות מייסדי הציונות - תאודור הרצל, מכס נורדאו, אחד העם, ז'בוטינסקי, ארתור רופין, חיים ויצמן, בן- גוריון ועוד, תדמיתם וחשיפת זהות אישיותם האמיתית תאודור הרצל ראינו ונראה בחיבור זה, שבהקמת הציונות והמדינה היו מעורבים הכת השטנית של "הבונים החופשים" והאילומינטי ובראשם מסדר הישועים בדרך ל"סדר עולמי חדש" וכך אמר גם הרצל - "על-ידי הקמת מדינה חדשה בציון יקום (עמ' 103...(תנו לנו את נפשכם ומאודכם (שם, עמ' 104...(אם תבוא פעם מהפכה עולמית, 92' סדר עולמי חדש' היהודים יהיו המנהיגים...הדמוקרטיה היא שטות מדינית (שם, עמ' 109...(מהי הדת ? מה סובלים היהודים זה אלפיים שנים בשביל הפנטזיה הזאת (שם, עמ' 111 וביומנו א' 33...(יום כיפור 10,6 ,הנני מתחיל לעסוק בדבר ה'ג'ואיש קמפני' (שם וביומנו א' 35 ."(הרצל לא היה אתאיסט, הוא היה קנאי לדתו הנוצרית-פרוטסטנטית וסלד מהדת היהודית ואליה הוא תמיד התכוון שאינו דתי ושאינו שייך לדת, אך הוא היה אדוק בדת הנוצרית, כפי שנראה להלן וכך הוא גם כותב לרוטשילד - "אלוקים הגבור והנורא ישלוט עלינו ובלעדו אין" (שם, עמ' 112 וביומנו א' 188"...(בית המקדש אותו אבנה במקום שיהיה רצוי לי ואת ההמון אמשיך לכל מקום שאני רוצה (שם, עמ' 113 ויומנו א' 189...(אנחנו נבנה את בית המקדש מחדש ולא לשם דת, רק כדי לעשותו מזכרת נהדרת לאמונת אבותינו (שם, עמ' 63...(זה עתה הדלקתי אח עץ-האשוח" (בחג המולד) (שם, עמ' 112 ויומנו ב' 268 .( נביא להלן את הפרטים האמיתיים על אישיותו, דעותיו ותוכניותיו של הרצל ומשפחתו וכן על מכס נורדאו וארתור רופין, שאפילו בחלוף זמן כה רב, היות והאינפורמציה המוסתרת מתועדת עליהם רק מעט בכל ספר או מאמר, כך שלעיתים כבר אינם מצויים בשוק ועד היום אף אחד לא טרח לקבצם ולכן רובה אינה ידועה כלל לציבור, למשל, עד כמה שהרצל היה גזעני אנטישמי, כפי שהוא אמר - "אני מכיר רק יהדות גזעית ודמית, יהדות אחרת בעיני (עמ' 79 .(מסיבה זו, ישנם גם היסטוריונים שטעו וכתבו על כך, 92 כקליפת השום...דמיונית וכוזבת כמו הדמוקרטיה" שהרצל היה אתאיסט. טעות זו נובעת כנראה, משום האמירות המיוחסות לו בקונגרס הציוני הראשון - ,,אין לציונות דבר עם הדת”, או ,,אנו נכלא את הרבנים, כשם שהחיילים מרוכזים בקסרקטיניהם (יומנו 95,6,15 .“(אותם ההיסטוריונים אינם יודעים שאמירות אלו מהוות את אחד מהיסודות הבסיסיים של הנצרות הרפורמית, כפי שניסחם מייסד נצרות זו הכומר מרטין לותר, לגבי הפרדת הדת מהמדינה.היהודו-נוצרי פרופ. הרמן כהן (כפי שכינוהו מכיריו) מאוני' מרבורג, כתב בהתלהבות לפני מלחמת העולם השניה - ,,ייסוד המדינה החילונית- הפרוטסטנטית היא מפעלו הנצחי של מרטין לותר” ["בעיית הנצרות במחשבה ה"יהודית" ממנדלסון עד רוזנצוייג", עמ' 142 ,יעקב פליישמן, הוצ' מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשכ"ד]. הפילוסוף ממוצא יהודי פרנץ רוזנצוייג כתב אז - ,,כל היהודים המודרנים הם פרוטסטנטים ובפרט היהודים הגרמניים” [מאיירס (באנגלית)/ "הרמן כהן ושאלת הפרוטסטנטיות היהודית" / עמ' 195 -9 /2001 .[ אנו נראה שהרצל היה אדם מאד דתי- קיצוני בדתו הנוצרית- פרוטסטנטית, בניגוד לאשתו שהיתה גם כן מאד דתית, אך השתייכה לאחת הכתות המוזרות בדת הנוצרית הקתולית והיתה חולת נפש, שהרצל הצילה כמה פעמים מהתאבדויות והוא שקל להתגרש ממנה ("הרצל", ביוגרפיה מאת ארנסט פאוול). 66 ברוך שפינוזה [מת בשנת תע"ה (1675 ,[(שהיה מגדולי סוכני ההשראה לראשי התנועה הציונות לדורותיה (עמ' 125,( ראה באוונגליון ("הברית החדשה") חלק מכתבי הקודש של התנ''ך. הוא גם האמין ב"שילוש" הנוצרי וכתב על האדם הראשון - ,,...ואיבד את חירותו וזו חזרה ונקנתה על ידי האבות בהדרכת רוחו של כריסטוס (יש''ו ימ"ש)” [ברוך שפינוזה, "אתיקה", עמ' 346 ,תרגומו של פרופ. ירמיהו יובל, 2003 [שאותו הגדירו כ"אידיאת האלוהות", מושג שאימץ ר' א.י. קוק בכתביו כגון ("אגרות הראי''ה", ח''א, אגרת ק''מ, עמ' קע''ו) - ,,...שתתחבר האידיאה האלוהית עם הלאומית...”. גם הרצל האמין ב"שילוש" הנוצרי כמו שפינוזה - ,,מושגיי על אלוהים הם כמו שפינוזה” (יומנו, 95.8.18 .(חסידיו של שפינוזה היו גם אלברט איינשטין וכן דוד בן-גוריון, שאף ציווה לתרגם מלטינית ולהדפיס את חיבורו בלטינית של 66 שפינוזה Politicus Theologicum Tructatus") גליון דתי- פוליטי") וסייע להוצאתו (עמ' 126 ,הערה 8

th-cam.com/video/7iXpYrLaWKs/w-d-xo.html

מעניין שהוא כוּנה אוויר פסגות ע״י הגויים והוחרם ע״י היהודים ! למה !? הרי הוא לא כפר בדת משה אף על פי שהוא גימד את נושא חשיבות קיום המצוות, זאת אומרת שבדומה לאינשטיין אם אני מבין נכון הוא היה דתי מבחינה אמונית בישות העולמית המטיפיסית אבל כפר בחשיבות המצוות שהיא היא אבן היסוד בתורת משה ! נראה בעליל שבני דורו היהודים לא יכלו לרדת לעומק דעתו ולכן גם פחדו אולי להתעמת איתו בענייני אמונה והטלת החרם היתה הדרך קלה עמ״נ לא להתעמת עם עצמם והאמונה האישית שלהם ! תקן אותי פרופ. אגסי אם יש לך השגות על דברי !? שבת שלום לכל עם ישראל באשר הם. 🤓🙏

לא נוסדנו בבאזל, אלא בבבל בבואנו לדבר על מדינת היהודים שנוסדה בסך הכול לפני 75 שנה, נשמע מוזר לקפוץ 3,800 שנה אחורה, אבל זה הזמן שבו נטמן זרע החזון הציוני באומה, ולא על המרפסת בבאזל. לפני 3,800 שנה במרחבי מסופוטמיה העתיקה, באזור שבו יושבת עיראק היום, התאסף סביב אברהם אבינו מקבץ של זרים שאין להם דבר משותף מלבד האמונה ברעיון העליון ששטח לפניהם. בעת שהתאספו משימתם ניתנה: להתאחד על פני הדחייה והפירוד האנושיים כדי להיות דוגמה לשאר העולם. זה החזון שצייר אברהם לקבוצה שהלכה אחריו ותהיה לעם העברי, הישראלי, היהודי, הציוני. למעשה החזון לאנושות כולה. בהתאם למשימה שקיבלה על עצמה, קבוצת אברהם ייסדה חוקי חברה שהתבססו על חוקי הטבע, האלוהים - חוקים של הדדיות ונתינה שיביאו אותם להידמות לכוח העליון, מה הוא נותן אף אתה נותן, והתחילו לחיות לפיהם. הדורות הבאים המשיכו לשכלל אותם. למשל בתקופת משה רבינו, כשהאנושות נהגה לחלק את החברה לשני מעמדות, אדונים ועבדים, עם ישראל שבר את המשוואה כשנתן לה משמעות שונה. בתלמוד הירושלמי נאמר, שהקונה עבד לעצמו הוא כמי שקונה את האדון, ואם יש לו רק כרית אחת, הוא חייב לתת אותה לעבד גם אם הוא עצמו ישן על האדמה. בכלל, בזמן שהעולם העתיק התייחס לחיי אדם כאל עסק סחיר וזול, היהודים נתנו להם ערך גבוה שלא עומד למכירה. כדי שכל איש מישראל יוכל לדעת ולקיים את כל חוקי החברה הרוחנית על כל דיוקם, לא היה ילד בעם שלא למד קרוא וכתוב. כך נשמרו הכללים במשך אלפי שנים, הרבה אחרי שהעם שכח מאיפה הם התגלגלו ובאו אליו, ומה מטרתם ותכליתם. זאת אומרת בחלוף השנים נשארו מנהגי החברה הטובים, היפים, אבל רק כקליפה חיצונית. החלק הפנימי, החזון ומטרתו, נשכחו מלב. אפשר לראות זאת משתקף בקהילות היהודיות במהלך הדורות: בין אם הן חיו על אדמת ישראל או בגלות, בכל כפר וקהילה יהודית, הדאגה לחברה הייתה תמיד בראש סדר העדיפויות. מעולם לא היו בקהילה רעבים ללחם, לא היו משפחות שנשארו ללא טיפול רפואי, לא הייתה בחורה שלא מצאו לה חתן ולא היה יתום עזוב לנפשו. אבל לאט-לאט אפילו קליפת המנהגים הגשמיים של אהבת הזולת נזרקה. החזון נקבר. והנה אחרי גלות ארוכה שסופה נורא, השואה באירופה והפַרְהוּד בעיראק, החזון קיבל הזדמנות להתנער מעפר ולקום לתחייה, בחזרה לארץ ישראל והקמת מדינה שתקיים אותו על אדמתה. אלא שהרדיפות הביאו רבים ממתיישבי הארץ לראות בארץ מקלט מדיני ולא יותר; מקום על פני הכדור שבו יוכלו לחיות בשקט, על אדמה משלהם כשאר העמים. את המילה עצמאות פירש העם הרדוף, המושפל, הנגזל, כיכולת צבאית ועוצמה כלכלית. הרצל האמין כי השיבה לישראל היא יותר מסתם מקלט: "הריני אומר לכם", אמר חוזה המדינה, "כי תחזיקו אף אתם בכל היסודות האלה שעשו אותנו לעם גדול: חופש הדעות, רוח הסובלנות ואהבת הזולת. רק אז ציון לציון תהיה". בן-גוריון אף תפס שהתורה היהודית, החזון הציוני והחזון האנושי הם דבר אחד. הוא אמר: "ואהבת לרעך כמוך. בשלוש מילים אלו נתגבשה התורה האנושית הנצחית של היהדות... לא די בהימנעות מפגיעה בזכויות הזולת, יחסי אדם צריכים להיות בנויים על שותפות גורל, על עזרה הדדית". אבל הזמן דחק מאוד. היו אינסוף עניינים דחופים לטפל בהם. היה צריך לגייס תרומות, לקבץ יהודים מכל הגלויות, לגאול אדמות, לבנות בתים ולהקים מוסדות, להחיות שפה מתה, לסלול דרכים, להקים צבא שיגן מהאויבים. תהיות על הרעיון הרוחני, על החזון הציוני, הונחו איפוא בצד. באותה עת חיו בינינו שני מקובלים ענקיים: הרב קוק והרב יהודה אשלג. מקובלים לומדים להתעלות מעל לדחייה והפירוד האנושיים, ומהגובה הרוחני הזה הם מבינים את הרעיון הציוני משורשו הרעיוני, יחד עם השיטה ליישם אותו בתקופה בה הם פועלים. לכן הייתה בשני המקובלים, שהיו חברים טובים, שמחה שאי-אפשר לתאר, על כך שזכו לחיות בדור שחוזר לארצו. הם התרוצצו אחוזי תזזית בין מנהיגי האומה ומקימי היישובים וניסו להסביר לכולם את עניין הציונות המקורית. הם הזהירו מהמפלגתיות, השתדלו לחבר בין העולם הדתי לחילוני, המזרחי והמערבי, והתחננו ממש לא לזנוח את הרעיון הרוחני לשמו התקבצנו כאן. הם ידעו שאם החזון של אברהם לא יהיה הבסיס לישיבתנו כאן, אז אחיזתנו בקרקע תהיה שטחית וזמנית. היא לא תכה שורשים. אבל תקוותם נכזבה. אפילו מי שהקדיש להם כמה דקות והבין באיזו פינה בראש על מה הם מדברים, רץ לדרכו, עסוק כדי לעצור הכול ולהכניס לעשייה שלו את החזון המקורי. הרב קוק מת בשברון לב עוד לפני קום המדינה. הרב אשלג הפסיק לכתוב כשראה שאין עם מי לדבר. ערב יום העצמאות 2023 - 75 שנה אחרי, אנחנו כאן, מדברים עברית תודה לאל. יש לנו צבא חזק, כלכלה יציבה, תעשייה פורצת דרך - כל מה שחלמו עליו מקימי היישוב, אבל עם כל השפע הבלתי נתפס שהוקם מכלום ובזמן אפס, אנחנו נמצאים גם בשפל חברתי גדול, שכל זה יכול להילקח מאיתנו בשנייה אחת, כמו שחזו בכאב הרב קוק והרב אשלג. אנחנו אפילו לא צריכים אויבים שינצלו את החולשה שלנו ויזרקו אותנו מכאן. רבים חושבים לעזוב, כבר הכינו דרכונים זרים ובודקים אפשרויות לנטוש. הם מסתכלים במדינת ישראל במבט צרכני: "שווה להישאר או לא שווה להישאר?". זאת התוצאה של הזנחת הרוח. לא החיינו את הייעוד לשמו קמנו והתקבצנו כאן שוב - אוסף זר של נציגי אומות מסופוטמיה הקדומה. לא שמנו את הרעיון הציוני בראש, מעל ולפני הכול. רגע לפני שהרים ידיים, כתב הרב יהודה אשלג: "התקווה היחידה היא לסדר לעצמנו חינוך לאומי באופן יסודי מחדש, לגלות ולהלהיב שוב את אהבה הלאומית הטבעית העמומה בנו, לחזור ולהחיות אותם השרירים הלאומיים, שאינם פעילים בנו זה אלפיים שנה"; שרירי הלאום הרוחני שייסד אברהם. והרב קוק כתב בתקווה נבואית: "כל התרבויות שבעולם יתחדשו על ידי חידוש רוחנו, כל הדעות יתיישרו, כל החיים ייאורו בשמחת לידה חדשה בהתקוממותנו, כל האמונות ילבשו בגדים חדשים. ברכת אברהם לכל גויי הארץ תחל את פעולתה בתוקף ובגלוי, ועל פי יסודה יחל מחדש בנייננו בארץ ישראל. החורבן העכשווי הוא הכנת תחיה חדשה לשם ה' אשר יהיה הולך ומתגלה". כל תקוותנו היום היא שדווקא מתוך המצב האיום שנקלענו אליו, על סף מלחמת אחים מפחידה, ייפתחו האוזניים והלבבות; נחפש איך להציל את עצמנו ונצליח לשמוע את מה שהמקובלים הגדולים ניסו להגיד לפני הרבה זמן. אז נתחיל לְפַצות על כל השנים האבודות; לאהוב זה את זה כמו שאנחנו צריכים. כמו אחים.

בהחלט מעניין.

לעמוד ולמרוד מרד גטו ורשה קרה לפני כשמונים שנה כשהגיעו ייסורים עד נפש ואי-אפשר היה לסבול יותר. אחר כך, כמו תמיד, כאשר מתרופף מעט הסבל החונק מהצוואר היהודי, חזרנו לסבול מגלי השנאה כלפינו, מתעלמים מהרצון התמידי שרוחש בעולם להיפטר מאיתנו בכל דרך אפשרית. גם היום, במדינת היהודים, כשחגורת השנאה הולכת ומתהדקת סביבנו, כל עוד אפשר איכשהו לנשום, אנחנו לא נתנגד לה. עוברות השנים שנרדפנו בגולה, ותמיד כשהסבל היה בלתי נסבל מרדנו, וכשהוא דעך חזרנו לשגרת האומה השנואה בלי לשאול למה שונאים אותנו כל כך? מזמן היינו צריכים לצאת בשאלה ולא לחזור בלי תשובה, אבל ישנה הסתרה שאופפת אותנו ואומרת, אין מה לעשות ככה נועדנו להיות, שק החבטות של העולם. נולדנו להיות שנואים, זה טבע הדברים. מצד אחד יש בזה צדק מסוים, באמת הטבע פועל כאן. מצד שני אנחנו לא לוקחים בחשבון את עומק המושג טבע. "הטבע", כמו שכותבים המקובלים, שווה ערך למושג "א-להים" (86 בגימטרייה). ישנה מידה של אמת בלתי מודעת במה שאומרים עלינו השונאים שלנו. אנחנו לא כמוהם. לכל עם בעולם יש אומנם טבע מיוחד לו, אלא שהייחודיות שלו שורשה בבסיס משותף לכולם, והיא מתלבשת על האנוכיות האנושית, כך שהעמים יכולים להבין זה את זה. אבל אף עם לא מבין את הקבוצה הזאת שנקראת יהודים, אנשים שקמים כעוף החול מכל ניסיון השמדה כאילו הם נצחיים, ומעוררים באומות העולם פעם אחר פעם רצון להשמיד אותם. אנחנו כל כך שנואים כי יש לנו משימה רוחנית: להתעלות מעל האנוכיות האנושית שמפלגת את העולם, להתאחד כאיש אחד בלב אחד אל הכוח האחד, ובהתחברות עימו להיות כמעבר של הכוח האלוהי לכל המציאות, לכל בני העולם. השנאה כלפינו ממשיכה להתעצם וחלון ההזדמנויות הצר הולך ונסגר. אסור לנו לנוח עד שנדע בדיוק מי אנחנו ולמה אנחנו קיימים, מה תפקידנו ולמה אנחנו מיועדים. אם לא נשאל, תבוא מכה קשה.

מתנצל פרופסור, אבל לדעתי לא הבנת את האתיקה של שפינוזה. פשוטו כמשמעו.

סתם שטויות במיץ. יש לנו מדינה שאנחנו צריכים להגן עליה, כי אנחנו יהודים ונרדפנו בכל העולם, מכל יהודי מתבקש לתת משמרת אחת של שלוש שנים כדי להגן על הבית היחיד של העם היהודי. בכל שאר השנים שהאדם חי בישראל הוא יכול להתעסק בשולחן מטבח סקס ועבודה ולימודים והשכלה והכל

לא יודעת.דווקא היה לנו טוב ברוסיה