วีดีโอ

זה תלוי. אפר עצים מכיל רמות גבוהות של אשלגן, יסוד חיוני שדרוש לבננה בכמויות גדולות. הבעיה היא שאפר עצים גם מעלה את רמת ה PH בקרקע, מה שעלול ליצור תנאים לא מיטביים בסביבת השורשים. זה רלוונטי לרוב הקרקעות בארץ שמתאפיינות ברמת PH גבוהה יחסית. בקרקעות חומציות אפר עצים יכול להועיל, אך זה לא רלוונטי לרוב האיזורים בארץ. עדיף לספק לבננה תגבור של אשלגן בדרכים אחרות

שלום רב, עץ תפוח מורכב בן שנתיים וחצי אמור לפרוח בעונה המתאימה. אם הוא לא פרח עדיין, זה מצביע על בעיה. יש מספר סיבות שיכולות להסביר את הבעיה שאת מתארת, לדעתי רוב הסיכויים שמדובר בזריע או בהרכבה שנכשלה. אך יכולות להיות עוד סיבות ואי אפשר לדעת רק לפי הפרטים שכתבת בהודעה. בכל אופן, לא נשמע לי שזו בעיה שקשורה לגיזום העץ

הכלל הוא שדילול או העתקה של גבעולים (צמחי בת) מתבצע רק כשהגבעולים צעירים, כ 30 ס"מ גובה. גבעולים מפותחים (מעל 50 ס"מ גובה) לא מומלץ להוציא. יש לכך 3 סיבות עיקריות: 1) גבעולים גדולים הם גבעולים שצמח האם כבר "השקיע" בהם משאבים רבים ואנחנו לא רוצים לאבד אותם, 2) ניתוק הגבעול מהפקעת בשלב הזה ייצור טראומה משמעותית לצמח האם ויחליש אותו ו- 3) במקרה של העתקה, סיכוי הקליטה של צמח הבת בשלב הזה הם נמוכים. שים לב שיש הבדל בין דילול להעתקה - בדילול מספיק רק לקצץ את הגבעול בבסיסו (כמה שיותר נמוך) ובהעתקה אנחנו צריכים לחשוף את חיבור הגבעול לפקעת ולבצע חתך נקי ומדוייק בנקודת החיבור. בכל אופן - אני ממליץ לבצע פעולות כאלו רק בעונה החמה (מרץ-אוגוסט), בפרט אם מדובר בהעתקה. לשאלתך - אני מציע להשאיר את הגבעולים הגדולים ולהוציא לפחות אחד מהקטנים (תלוי בגיל הצמח)

לאחר שמפרידים את צמח הבת שותלים אותו במקום חדש לאחר הכנה ותיחוח הקרקע, כשאת החלק התחתון שכולל את השורשים שותלים בקרקע עד צוואר השורש ומספקים השקיה יומיומית עד לקליטתו של הצמח. יש להקפיד לא לשתול עמוק מידי ולא לקבור את צוואר השורש מתחת לקו הקרקע. בהצלחה

עובדים בשיטה הבאה: 1. בוחרים את צמח הבת שרוצים להפריד. ראשית, חשוב להפריד את צמח הבת כאשר הוא מגיע לגבוה של כ 30 ס"מ, אז הוא כבר מספיק מפותח ויוכל לשרוד עצמאית. לבננה יש שני סוגים של צמחי בת - אחד שמתפתח מהר וחזק, שהעלים הראשונים שלו צרים וארוכים והסוג השני, שמתפתח יותר לאט ונראה פחות חזק ושהעלים הראשונים שלו רחבים. אנחנו מעדיפים להפריד דווקא את צמחי הבת מהסוג השני, כי החיבור שלהם לצמח האם הוא יותר קטן. מועד ההפרדה האידאלי הוא באביב, עד אמצע הקיץ. 2. מכינים מראש את מקום השתילה של צמח הבת - מתחחים, מסדרים השקיה ומטייבים את הקרקע. 3. לאחר שבוחרים את צמח הבת, מכינים את הצמח להפרדה. יומיים-שלושה לפני ההפרדה משקים את הבננה בהרבה מים על מנת לחזק אותה לקראת תהליך ההפרדה. חופרים בעדינות מסביב לצמח הבת, מפנים את הקרקע וחושפים את החיבור שלו לצמח האם. חשוב להיזהר שלא לפגוע בשורשים של צמח הבת (אם חופרים ורואים שלצמח הבת אין שורשים, מחזירים את הקרקע ומחכים עוד כחודש עד להתפתחות שורשים). 4. לוקחים סכין חדה וארוכה וחותכים באיזור הכי דק בחיבור של צמח הבת לצמח האם. במקום החיתוך תהיה הגרה של מוהל הצמח וזה נורמלי. משאירים את הפצע פתח כשעה לפני שמחזירים את הקרקע לצמח האם. 5. שותלים את צמח הבת במקום שהוכן לו מראש ומשקים בנדיבות. חשוב להקפיד על השקיה יומיומית ואפילו מספר פעמים ביום עד להתבססות הצמח. לא מומלץ לדשן בחודש הראשון.